פסקי דין
מגורים הולמים לעובדים זרים. החברה נקנסה ב-90,000 ₪ ומנהלה ב-45,000 ₪ / שמואל גלנץ, עו״ד
25 יול 2018 נכתב ע"י שמואל גלנץ, עו״דבית המשפט העליון(1) דחה ערעורה של חברת בנייה ושל מנהלה על הרשעתם ועל הקנס שהוטל עליהם בגין אי מתן מגורים הולמים לעובדים זרים. העניין הובא לפתחו ב"גלגול שלישי".
בית המשפט קבע כי בנסיבות המקרה אין מקום לדיון בערעור, יחד עם זאת קבע שהגשת כתב אישום חלף הטלת קנס מנהלי סבירה בנסיבות המקרה.
- סע"ש 1824-04-16 שמעון סלמה נ' פינוי (ר.ע.מ.) בע"מ (13677 הורדות)
קיבוץ אפק הסכים להשקיע 150,000 ₪ באיכות הסביבה בעקבות בקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה כנגדו / איתן מימוני, עו״ד
19 יול 2018 נכתב ע"י איתן מימוני, עו״דבקשה לאישור תביעה ייצוגית ע"ס 7.5 מיליון ₪ שהוגשה כנגד קיבוץ אפק בעקבות אירוע שריפה שהתחולל בבריכות המדגה אשר בשטח הקיבוץ, ואשר לטענת המבקש גרמו מפגעי ריח וזיהום אוויר מהם סבלו תושבי המקום.
ת"צ (חיפה) 16804-04-17 – זיני נ' קיבוץ אפק, פס״ד מיום 08/02/2018
לא יחול מס רכישה על הוצאות פיתוח שטרם בוצע / בועז מקלר רו"ח, שרון בכר עו"ד
11 יול 2018 נכתב ע"י בועז מקלר, רו״חבתחילת חודש זה קבעה ועדת הערר שליד ביהמ"ש המחוזי בחיפה ברשות כב' השופטת אורית וינשטיין, תוך אימוץ ההלכה הקיימת, כי הוצאות פיתוח לא יתווספו לשווי מכירה ולא יחויבו במס רכישה, כל עוד לא בוצע פיתוח במועד החתימה על הסכם הרכישה.
ו"ע 20861-09-16 אאורה השקעות בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין חדרה.
פסיקת בית הדין הארצי לעבודה מאפשרת כאמור בכותרת קיזוז בין שעות חוסר לשעות נוספות במהלך אותו חודש עבודה.
- סע"ש 1824-04-16 שמעון סלמה נ' פינוי (ר.ע.מ.) בע"מ (13579 הורדות)
אופן עריכת תלושי שכר עבודה גם כשבפועל משולמות זכויות המגיעות לעובד יש בו לעיתים כשל המחייב בסופו של יום תשלום כפול. חקלאים רבים מתוך אי ידיעה נכשלים באופן רישום תלושי השכר לעובדיהם כולל לעובדים הזרים. כך למשל התופעה של תשלום ורישום "בונוס", תופעה בה נתקלתי לא אחת, לא תשחרר את המעסיק מחובתו לשלם לעובד את זכויותיו מכֹח צו ההרחבה בחקלאות. זאת אף במקום בו גובה "הבונוס" עולה על רכיב זכאותו של העובד.
- סע"ש 1824-04-16 שמעון סלמה נ' פינוי (ר.ע.מ.) בע"מ (12817 הורדות)
דיון בתביעה שהוגשה ע"י רכזת רישוי עסקים במועצה האזורית מגידו כנגד המועצה ואישית כנגד מנהלה הישיר אוחדה עם תביעה קודמת שהגיש המנהל כנגד הרכזת בעילה של לשון הרע(1) .
הרכזת הגישה תביעה לתשלום פיצוי בסך 60,000 ₪ בגין פרסום לשון הרע ועוד ביקשה לחייב את המועצה והמנהל בסך 140,000 ₪ בגין העסקה פוגענית.
בענייננו טרם ניתן פסק דין ואולם נתקבלה החלטה מפורטת בטענות המנהל לפיהן קיימת לגביו חסינות כעובד ציבור. המועצה מצידה טענה כי למנהל לא עומדת החסינות הנטענת.
המנהל בטיעוניו טען כי כל מעשיו והחלטותיו ביחס לתובעת נעשו במסגרת תפקידו השלטוני כעובד ציבור וכי מעשיו נעשו בתום לב ולא בכוונת זדון.
התובעת מצידת טענה כי המנהל פעל כנגדה בצורה גסה ומשפילה התבטא באופן שיש בו משום לשון הרע.
- סע"ש 1824-04-16 שמעון סלמה נ' פינוי (ר.ע.מ.) בע"מ (14523 הורדות)
ביהמ"ש העליון: בעלות בנחלה חקלאית במושב כרוכה בחברות באגודה השיתופית / איתן מימוני, עו״ד
14 יונ 2018 נכתב ע"י איתן מימוני, עו״דערעור שהגיש מושב שזור על שני פסקי דין שניתנו בביהמ"ש המחוזי בהם נקבע כי המשיבים, שהינם מתיישבים בשטח המושב אולם אינם חברי המושב, זכאים להירשם כבעלי נחלות יחד עם כל הזכויות הנלוות לכך.
ע"א 7019/14 שזור מושב עובדים נ' פרג'י, פס״ד מיום 16/05/2018
- בג"ץ 491/18 עפגין נ' שרת המשפטים, פס״ד מיום 08/04/2018 (13628 הורדות)
על מגורים הולמים לעובדים זרים ועל כניסת מפקחים למגורים ללא רשות / שמואל גלנץ, עו״ד
05 יונ 2018 נכתב ע"י שמואל גלנץ, עו״דביום 27.5.2018 דחה בית המשפט העליון(1) בקשת רשות ערעור על פסק דין שניתן בבית הדין הארצי לעבודה בדונו בערעור על פסיקת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. (גלגול שלישי).
לבית המשפט העליון הוגשה בקשת ערעור על פסק דין שניתן בביה"ד הארצי (אין זו זכות אוטומטית).
ביהמ"ש העליון דחה את הזכות לערער בפניו ויחד עם זאת דן על קצה המזלג בטענות שהועלו ע"י חברה העוסקת בגידול ירקות וממוקמת במושב ירקונה ועל ידי מנהלה, אלה הואשמו באי העמדת מגורים הולמים ל-3 עובדים זרים ששוכנו בכפר מלל ולפיכך נקנסו החברה בסכום של 30,000 ₪ ומנהלה בסכום של 10,000 ₪ וזאת בהליך פלילי שהתנהל בבתי הדין לעבודה.
- רע"פ 1921/18.
- הע"ז 1648/08.
- ע"פ 30743-11-13.
- סע"ש 1824-04-16 שמעון סלמה נ' פינוי (ר.ע.מ.) בע"מ (13111 הורדות)
המערכת המשפטית, ככלל, מעודדת פניה למוסד הבוררות על פני פנייה לבית המשפט. הבוררות הינו מוסד שתוקף קביעותיו הן כשל פסק דין הניתן בבית משפט לכל דבר ועניין. ביטול פסק בוררות יכול שייעשה רק בכפוף לרשימה סגורה של מקרים.
בתקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסיכסוכים) התשל"ב-1972 נקבע בין היתר "אגודה שסווגה כמושב עובדים ונקבעה בתקנותיה הוראה שלפיה ייושבו סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה על ידי רשות או מוסד של תאגיד אחר בדרך של בוררות, ואותם רשות או מוסד חדלו מלהתקיים – בין אם אותו תאגיד הקים גוף אחר במקום אותם רשות או מוסד ובין אם לאו – ייושב הסכסוך על ידי בורר שהוסכם על ידי הצדדים. לא הגיעו הצדדים לידי הסכמה לגבי הבורר תוך חמישה עשר ימים מהיום שבו הגיש התובע את התביעה לנתבע ייושב הסכסוך על ידי בורר שנתמנה על ידי בית המשפט המוסמך על פי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, או על ידי בורר שנתמנה על ידי הרשם, הכל לפי בחירת התובע".
באגודות רבות בפרק "ישוב סכסוכים" ישנה הפניה ל"משפט החברים של ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל" – נוסח זה הוא נוסח סטנדרטי נפוץ בתקנוני אגודות שיתופיות רבות. דא עקא שמוסד זה עבר מן העולם בשנת 1985 ואינו קיים עוד.
נדרשתי לאחרונה לשאלה, אם כך הדבר, היינו שאין יותר "משפט חברים של ההסתדרות", היכן יתבררו סכסוכים ומחלוקות "בין חברים או בין חברים לשעבר או בין אנשים התובעים על ידם ... לבין האגודה או ועד ההנהלה או הפקידים של האגודה" (זהו הנוסח הנפוץ באגודות).
(1) רעא 893/91 גדעון בקל נ' אגודה שיתופית נהלל.
(2) רעא 1158/12 שמעון ושרה נהיר נ' עו"ד גדעון ודבורה ברמץ ועו"ד אורן ששון.
(3) סעיף 12 (א) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968.
(4) רע"א 4907/08 איגוד ערים נ' מ.מ. אל סאג'ור.
- סע"ש 1824-04-16 שמעון סלמה נ' פינוי (ר.ע.מ.) בע"מ (13528 הורדות)