עניין העסקה/עבודה בשעות נוספות ודרך רישומם הינה סוגיה שמעוררת לעיתים קרובות מחלוקות בין עובדים למעסיקים.

הרישום  נרשם בתלוש השכר ובהתאם משולם השכר. במקום בו בוצעה עבודה מעבר לשעות העבודה הרגילות – 42 שעות בשבוע- ישולם גמול בשיעור 125% ל-2 שעות העבודה הנוספות הראשונות ומעבר לכך על כל שעה נוספת גמול בשיעור 150%.

מובהר כי במתכונת התקשרות כמו זו אין קיזוזים בין הימים וככל שעובד ביצע עבודה בשעה נוספת ביום מסויים בשבוע ומנגד החסיר ביום אחר בשבוע שעת עבודה, העובד יקבל עבור השעה הנוספת שכר בתעריף 125% ויגרע ממנו תשלום בשיעור 100% בגין השעה שהחסיר. במתכונת זו אין זכאות לזכויות סוציאליות, (פנסייה ופיצויי פיטורים) בגין השעות הנוספות.

השימוש בנכסים של אגודה שיתופית, הקצאת חלק בנכסי האגודה, השליטה בנכסים וחלוקת הרווחים בין חברי האגודה הם נושאים מרכזיים בחייה של כל אגודה.

שאלות סבוכות במיוחד של חלוקת הנכסים והשימוש בהם מתעוררות בקיבוצים. מורכבות יוצאת דופן מתעוררת כאשר הקיבוץ מבקש לשייך נכסים או רווחים לחברים מסוימים – שיוך שאינו על בסיס שוויוני של עצם החברות באגודה, דהיינו: ישנו הבדל בסכומים המחולקים בין החברים השונים. תהליכים כאלה של הקצאת כספים או זכויות בנכסים לחברים באגודה מוכרים בשם שיוך נכסים או שיוך פירות הנכסים. למעשה, בהחלטות על שיוך הנכסים או פירות הנכסים מבקשת האגודה להקצות כספים או זכויות בנכסים רק לחלק מחבריה. יתר על כן, בדרך כלל, לכל אחד מאותם חברים הזכאים להשתתף בחלוקה מוקנה חלק שונה ברווחים או בנכסים.

תא(נצ')35338-09-17 יפתח גלעדי נ' קיבוץ דגניה ב' - קבוצת פועלים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, 07/12/21

בית המשפט העליון  דחה על הסף ערעור של חברים באגודת שדה ניצן בין על החלטת ביהמ״ש המחוזי בטענה שחלוקת קרקעות מחדש במשבצת האגודה הינה עניין חוקתי ולכן דינה להידון בבית המשפט ולא כסכסוך רגיל בהליכי בוררות.

בסעיף 10 להחלטה מציין כב׳ הש׳ מינץ כי : ״ענייננו רחוק אפוא עד מאוד מגדרי ה"עניינים החוקתיים" שאינם יכולים לשמש נושא להסכם בין הצדדים. על אף ניסיונם של המבקשים לעטות אצטלה עקרונית-חוקתית לטיב המחלוקת, מדובר בסוגיה שעיקרה במחלוקת פנימית בין בעלי הדין בדבר אופן הקצאת הקרקעות החקלאיות. אין מדובר בעניינים בעלי אופי חוקתי היורדים לשורש חוקיותם של ההסדרים או הכרוכים בפגיעה בזכויות אדם, ואין מדובר בשאלות בעלות השלכה רחבה העשויות להשפיע על ציבור רחב. גם אין מדובר בעניין הנוגע לליבת חוקיות פעילותיה של האגודה. בצדק גם קבע בית המשפט המחוזי כי אף אם הסוגיות שבמחלוקת כוללות היבטים קניינים, אין בכך כדי להוות "טעם מיוחד" המצדיק כשלעצמו את עיכוב ההליכים.״

את האגודה ייצג עו"ד אייל סודאי ממשרד חי חיימסון

מצ"ב גם פסק הדין של בית המשפט המחוזי וגם ערכאת הערעור של בית המשפט העליון

רע״א 241/22 אריה נוחומוביץ ואח׳ נ׳ שדה ניצן מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע״מ ואח׳, פס״ד מיום 16.1.22

 ת״א (ב״ש) 47288-07-21 אריה נוחומוביץ ואח׳ נ׳ שדה ניצן מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע״מ ואח׳, פס״ד מיום 11.11.21

בשנת 2010 התובעים התקשרו בהסכם לשם בניית בית הרחבת מושב חלץ. מכוח הסכם זה שילמו התובעים 285,000 ₪. אולם, פיתוח הרחבת המושב עוכב, מחמת בדיקת רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י") בנוגע לחשד לקבלת כספים אסורים.

בהמשך לכך, כעבור כחמש שנים מחתימת ההסכם ביטלו התובעים את העסקה.

במרכז הדיון ניצבת השאלה ממי עומדת לתובעים הזכות לקבל השבה בגין הסכום ששילמו, והאם חבים הנתבעים בפיצוי התובעים בגין הנזקים שנגרמו להם עקב כישלון העסקה.

ת"א (שלום)(אשקלון) 7723-07-16 – מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ ואח', פס״ד מיום 21/11/21.

האם קיימת חזקה לפיה  מבנה "ישן" שלא נמצא לו היתר ייחשב כמבנה שהיה לו היתר אך ההיתר אבד, או לא נדרש היה להוציאו?

בית המשפט המחוזי מתייחס לאי הבהירות שלכאורה קיימת ביחס לחובת הרישוי של מבנים ישנים שהוקמו מלפני קום המדינה או כניסתו לתוקף של חוק התכנון והבניה (בשנת 1965), וקובע באופן מפורש כי אין חזקה כזו.

בפסק דין שניתן לאחרונה בעתירה מנהלית בעניין הימנותא(*) מבהיר בית המשפט כי החל מחקיקת פקודת בנין ערים בשנת 1936, כל בניית מבנה מחייבת הוצאת היתר בניה.

*עת"מ (חיפה) 12931-05-21 הימנותא בע"מ נ' וועדת הערר לתכנון ובניה מחוז חיפה, 11.11.2021.

פסק הדין בוחן האם סכסוך בין אגודה שיתופית לבין חבריה נחשב לסכסוך בעניין חוקתי והאם הוא מתאים להליך בוררות.

התובעים הינם חקלאים, חברי אגודת שדה-ניתן אשר בעבר שויכו להם קרקעות לעיבוד חקלאי. האסיפה הכללית של האגודה החליטה על חלוקת השטחים מחדש והתובעים קובלים על החלטה זו. האגודה מבקשת לעקב את ההליכים התובענה ולהעביר את ההליך לבוררות, בהתאם לתקנון האגודה.

ת"א  (ב"ש) 47288-07-21 שדה ניצן מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ נגד אריה נוחומוביץ, פס״ד מיום 11/11/2021

חקלאים רבים נוהגים לרשום בתלוש השכר מידי חודש "יום חופש" ולשלם שכר יום עבודה בגין יום זה גם כאשר העובדים לא מימשו בפועל יום חופש.

התנהלות זו נוגדת את הדין ומסכנת את המעסיקים בתשלום כפול אם וככל שיתבעו בעניין זה בעתיד על ידי מי מעובדיהם. במקרה ביקורת של יחידת האכיפה שבמשרד הכלכלה זו גם עילה לעיצום כספי או חמור מכך כתב אישום.

[1] 10408-08-17 אלכסיי שאולוב נ' תלמה חרדון ואורי שמעון חרדון

[2] בעע (ארצי) 184-09

בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת[1] התבררה תביעה של תאילנדי שעבד 53 חודשים במשק בעלי חיים אצל מושבניק שמשקו התנהל כחברה בע"מ ("החברה"). העובד הגיע לחברה ממעסיק אחר שאצלו עבד מאז כניסתו לישראל.

סכום התביעה המקורי בו נתבעה החברה ובעליה עמד על סך של כ-360,000 ₪. במרכיבי התביעה הפרשי שכר בסך 132,000 ₪, פיצוי בגין אי מתן תלושי שכר בסך 53,000 ₪, פנסיה, פיצויי פיטורים, פיצוי בגין אי עריכת הסכם עבודה וכן תבע זכויות מכ͘ח צו ההרחבה בחקלאות ועוד.

להלן נעמוד על רכיבים שנדונו בתיק ויש בהם כדי ללמד התנהלות נכונה שעשוייה למנוע תביעות כנגד מעסיקים.

[1] סע"ש 22777-02-19 אנאנסיט טאוויקאמונוונג נ' משק מקלר בע"מ ואריק מקלר

העתירה עוסקת בזכות הגישה של הציבור לקטע מנחל עמל, אשר עובר בתוך קיבוץ ניר דוד (להלן: "הקיבוץ") אשר מכונה נחל האסי (להלן: "הנחל" או "האסי"). העתירה נוגעת בזכותו של הציבור והפרט בשימוש במשאבי טבע המיועדים לכלל הציבור ומעלה שאלות חברתיות וכלכליות. העותר הינו שר מטעם מפלגת ש"ס.

. עת"מ (חיפה) 1706-09-20 ארבל ואח' נ' מועצה אזורית עמק המעיינות ואח'', פס״ד מיום 26.08.21