מידע בנושא קרקע

הקלטת וידאו של אירוע כנס ההשקה של המחקר שהתקיים ביום 5.2.2024 בשדה ורבורג.

טבלת ערכי קרקע לשימושים נלווים לחקלאות בחלקה א' בנחלות: עיבוד ראשוני תוצרת חקלאית.
תוקף הטבלה עד יום 1.1.2025.

המטרה: פיתוח חקלאות מתקדמת ועדכון ההנחיות ביחס למבנים החקלאיים הנדרשים כיום, כדוגמת חממה לגידול קנביס רפואי, מבנים סגורים לגידול צמחי (indoors), מבנים ומערכות לגידול אצות ומבנה לכלביות

אובדן השטחים הפתוחים בישראל הוא הגבוה ביותר ב-20 השנה האחרונות ■ בנייה בשטחים הכפריים תוביל לקריסת התשתיות, כאוס תחבורתי ואובדן השטחים הפתוחים האחרונים במרכז

(the marker - 13/01/2019)

מבין כל מדינות ה OECD, ישראל היא יוצאת דופן. הרוב המוחלט של הקרקע החקלאית והיישובים החקלאים - שיתופיים הם על מקרקעי הלאום. ההחלטות הממלכתיות בדבר הזכויות במקרקעין בקיבוצים ובמושבים משתנות לבקרים, בדרך כלל במגמה של החלשת סל הזכויות או מיסחורן הכפוי. זאת, בכיוון הפוך לתהליך החל על מקרקעי ישראל העירוניים, שעברו תהליך של ״הפרטה זוחלת״.  התוצאה היא אי ודאות המזיקה לעתיד לאופיים  של המושבים והקיבוצים ולקרקע החקלאית עצמה.

המדיניות הקרקעית והתכנון במושבים מעודדים הפיכת הנחלות לאחוזות יוקרה. בקיבוצים המתחדשים, המדיניות שכופה המדינה לגבי שיוך ותמחור של יחידות הדיור גורמת בעקיפין לג׳נטריפיקציה ופירבור ולפגיעה ביסודות השיתופיות כ״חברה רצונית״ בעלת רגולציה עצמית. במצב הלימבו הקנייני הנוכחי נוצרת מדיניות כאוטית ותזזיזתית, ואף עוינות רבה כלפי המגזר הכפרי וכלפי הערכים והתרומות שאותן הוא מייצג.

דוח זה כולל רק חלק ממימצאי המחקר הרחב. מדווח כאן על סקר עמדות ראשון אי פעם, שהופץ בין כל הקיבוצים והמושבי. הסקר שאל על דעותיהם של חברי הקיבוצים והמושבים עצמם בדבר העתיד הרצוי של זכויותיהם במקרקעין ובדיור.

המימצאים מראים, דעות שונות, בחלקן מפתיעות. הם מאפשרים הצצה לעתיד בהתחשבות בדעותיהם של המיעוט הכפרי המנפיק עבור כל תשובי ישראל, העירוניים - תועלות ציבוריות כה רבות. המחקר משרטט קיים למדיניות כוללת, יציבה ועקבית, המאפשרת בחירה בין רמות הפרטה שונות של תחזיות עתידיות ליישוב ולפי רצון חברותיו וחבריו.

מבוסס על דו״ח מחקר שהוגש למשרד החקלאות ופיתוח הכפר

צוות המחקר :

• חוקרת ראשית: רחל אלתרמן, פרופסור אמריטה. חוקרת בכירה, מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, הטכניון.
• חוקרת שותפה: פרופ״ח (בדימוס) מיכל פלגי.
• חוקר: ד״ר מיכה דרורי, עו״ד.
• עוזרת מחקר: דנה לנדאוי.
• יועץ כלכלי: ד״ר איל סלינג׳ר.

ברוב המדינות בעלות כלכלה מפותחת עובר המגזר החקלאי טלטלות קשות, והוא ממשיך להציב אתגרים לא פשוטים למדיניות הכלכלית, החברתית והסביבתית. חלק גדול מהתהליכים והבעיות משותפים גם למגזר החקלאי בישראל, אשר בדרך כלל נחשב כמתקדם וזוכה לשבחים רבים (בעיקר מחוץ לישראל...); אולם בנוסף, המגזר החקלאי בישראל נושא על גבו גם מאפיין ייחודי: מישטר מקרקעין ציבורי המקנה זכויות מועטות במקרקעין לחקלאים, והחורג באופן קיצוני מהמקובל ברוב המדינות המפותחות. משום מה, דווקא המשמעות של נושא בולט זה לא זכתה לתשומת ליבם של חוקרים (להוציא באופן היסטורי ואידאולוגי).

המיגזר החקלאי והכפרי בישראל נמצא מזה מספר שנים במשבר מתמשך – כלכלי, חברתי, משפטי, ופוליטי-תקשורתי. בשנים האחרונות, עם התגברות הרגישות הציבורית לסביבה, אף צצה קטגוריה נוספת של מטרות ואתגרים לצידם. בעיות המיגזר "זוכות" לוועדות ממלכתיות מדי מספר שנים, והאחרונה "הועדה לבחינת המדיניות הקרקעית לניהול קרקע חקלאית הנכללת בגדר מקרקעי ישראל" (ועדת רוטקופף) שהתפזרה מבלי לסיים עבודתה, וצוות בין-משרדי לבחינת ייעול השימוש בקרקע חקלאית ב"מקרקעי ישראל", בראשות ערן ניצן. עיקרן של בעיות המיגזר משותפות גם למיגזרים כפריים במדינות מפותחות אחרות, אולם המיגזר בישראל מאופיין – לטוב ולרע - גם בגורם ייחודי: מישטר מקרקעין ציבורי החורג מהמקובל ברוב המדינות המפותחות.

מטרת העל של המחקר היא לבחון באיזו מידה עדיין עומד מישטר המקרקעין הציבורי במבחן המטרות הציבוריות שהיה מיועד לשרת, ובמבחן המטרות הציבוריות העדכניות המקובלות כיום בקרב מדינות ה OECD. ומאידך, נרצה לבחון באיזו מידה מישטר המקרקעין כיום מהווה אילוץ ומיכשול בפני התמודדות עם הבעיות הנוכחיות של המיגזר. לראשונה, מחקר זה כולל סקר עמדות אודות המדיניות הקרקעית של אלה החיים ביישובים החקלאיים – ה"צרכנים" של המדינות הקרקעית. תפוקות המחקר הן סידרה של מסקנות והמלצות המשלבות את התובנות מהמחקר הבין לאומי עם המימצאים של סקר העמדות.

חלקים ניבחרים מתוך דו"ח מחקר שהוגש למישרד החקלאות ופיתוח הכפר

תביעתו של בן אשר הוריו היו בעלי נחלה חקלאית במושב ונפטרו כנגד רעייתו השנייה של אביו אשר רשומה מול הגורמים המיישבים כזכאית לזכויות באותה נחלה לאחר פטירת האב. הבן מבקש סעד הצהרתי לפיו קיימות לו זכויות בנחלה כבן ממשיך מכוח הסכם פנים משפחתי ומכוח צוואת האב.

תמ"ש (משפחה) (ירושלים) 2991-01-14 – י' ח' נ' א' נ' ח' ואח' ואח', פס״ד מיום 15/03/2018

בימים אלה פורסמו המלצות ועדה ("ועדת הארבעה") שמונו על ידי שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר האוצר במשותף על מנת לבחון את השימוש המיטבי בקרקעות חקלאיות שאינם בתחומי משבצות חקלאיות.

ועדת הארבעה כללה את מנכ"ל רמ"י, מנכ"ל משרד החקלאות, נציג הפרקליטות ונציג האוצר וכן הוזמנו כמשקיפים קבועים רשם האגודות ונציג התאחדות חקלאי ישראל.

מטרת הועדה על פי כתב המינוי הייתה בחינת הגדלת הפריון במגזר החקלאי, ניצול יתרונות לגודל ושימוש מיטבי של מקרקעי ישראל המיועדים לשימושים חקלאיים.

בין היתר התבקש הצוות לבחון את "רמת הסחירות של קרקע חקלאית ובחינת אפשרויות של חכירת משנה, ניוד זכויות ושותפויות עסקיות עם גורמים שונים בתחום החקלאות".

הצוות גם נדרש לדון בקרקעות זמניות/ עונתיות ומעמדם החוזי.

חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) תשנ"ג-1992 , חוקק לראשונה כאמור בשנת 1992 ועסק בנושאים שונים.

נושא מרכזי שבו הוא עסק הוא נושא הארנונה ברשויות המקומיות כאשר החוק הנחה את השרים לקבוע בכל תחום תעריף מינימום למטר ותעריף מקסימום למטר.

כמו כן ששנת 1992 ואילך הייתה רשאית רשות מקומית להעלות את התעריף רק על פי מה שנקבע לכל הרשויות בכל שנה, כולל המועצות האזוריות.

כך למשל לשנת 2018 אישרה הכנסת העלאת ארנונה בשיעור של 2.18%  ולשנת 2019 בשיעור של 0.32% וזאת בהתאם לתחשיבים המצ"ב בקישור הבא.

בתגובה לדו"ח מינהל התכנון אומרים בתנועת האיחוד החקלאי כי הדו"ח ממחיש את אי נחיצותו של הותמ"ל. הותמ"ל משול לפיל בחנות חרסינה. עד כה המנגנון הזה רק הרס וחיסל כפרים אבל לא בנה ולא מספק מענה לצרכים האמיתיים- מחסור ורמת מחירים גבוהה באיזורי הביקוש.