מידע בנושא רשות מקרקעי ישראל

תנועת ההתיישבות האיחוד החקלאי באמצעות עוה"ד עופר נועם ודן פיאלה ממשרד ח. נועם ושות', עתירה לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998. בעתירה טוענת העותרת כי מדובר בהפרה בוטה של הוראות החוק, ורמ"י, וכי למרות פניות שנערכו בפניה לפרסם את החומר, לא שינתה הנהלת רמ"י את מדיניותה לפרסום בררני.

שיעור המע''מ יעלה החל מ - 01.01.2025 מ- 17% ל- 18%.

בהקצאת מגרשי רמ''י לרבות בהרחבה ושיוך תחול העלאה על תשלומים מ – 01.01.2025 ואילך גם אם עסקת המקרקעין אושרה ע''י רמ''י עד 31.12.2024.

נייר עמדה של לשכת השמאים בנוגע לתחשיב הוצאות פיתוח, עם ביקורת עם המנהל:

חברי לשכת שמאי המקרקעין, במסגרת עבודתם, נדרשים לשומות דמי הרכישה בנחלות במושבים לפי סעיף 8.3 ודמי היוון בשיוך דירות בקיבוצים לפי סעיף 8.4 לקובץ ההחלטות, לצורך חיזוי של תשלומי חובה צפויים בעת מכר הזכויות, במסגרת שומות לבטוחה בנקאית, והן לצורך שומות רמ"י או במסגרת השגה על שומות אלה. שומות מקרקעין הנערכות ע"י רמ"י, משמשות בד"כ כבסיס לקביעת גובה תשלומי דמי החכירה המהוונים. בהתאם לאמור בפרק 1(הגדרות) לקובץ ההחלטות של מועצת מקרקעי ישראל שיעור התשלום נגזר משווי הקרקע ללא פיתוח סביבתי.

ככלל, לשומות הנערכות לשווי קרקע כולל פיתוח סביבתי יצורף נספח חתום על ידי שמאי רמ"י "נספח שווי קרקע ללא פיתוח", בו יפורט סכום מרכיב הפיתוח הסביבתי לניכוי כך שהערך הסופי בנספח יהיה שווי הקרקע ללא מרכיב הפיתוח הסביבתי. ראוי להדגיש, כי להוצאות הפיתוח המוערכות בחסר יש השלכה ישירה על סכום דמי הרכישה/דמי חכירה המהוונים שעל החוכר לשלם, מכאן שיש לבטא את הוצאות הפיתוח הריאליות על מנת שהיתרה לקרקע תשקף את שווי הקרקע האמיתי, כפי שהיא נמסרת על ידי רמ"י, ללא מרכיב ההשקעות בפיתוח.

מתוך מכתב של יו״ר לשכת שמאי המקרקעין, נחמה בוגין, יו״ר וחבר החקיקה, מירי רימון ודוד שקד למנכ״ל רמ״י, יעבו קוינט, יהודה מורגנשטרן, מנכ״ל משרד השיכון, והמשנה ליועמ״ש, עו״ד כרמית יוליס.

המכתב מצורף.

נוהל עבודה B38.04 - קביעת הזכויות למגורים בחלקת המגורים במושבי עובדים, כפר שיתופי או אגודה חקלאית שיתופית:

ביום 21.8.2024 פורסם עדכון לנוהל העבודה ליישום ההחלטה בפרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל (להלן: "ההחלטה"). לאור כך שהנוהל מורכב ומסורבל וכולל עדכונים רבים במהלך שנים וכן הפניות לסעיפים ולהחלטות נוספות, דבר שמקשה על החוכרים לעקוב ולהבין את העדכונים, ערכתי את נוהל העבודה באופן שמאפשר להבין את המסלולים השונים ואת הדרך לביצוע השומות, לרבות הרחבות במקומות הנדרשים ולהלן יובאו עיקרי ההחלטה והעדכונים:

מטרת ההחלטה:

עיגון זכויות המגורים בחלקת המגורים של חוכרים בנחלות, באמצעות חתימה על חוזה חכירה לחלקה א' של הנחלה וחלקות ב' כולן או חלקן אם הוחלט באסיפה הכללית להחכירן או להחכיר חלק מהן ישירות לבעלי הזכויות בנחלות. לאחר החתימה על הסכם חכירה תבוטל חובת השבת הקרקע למדינה בעת שינויי ייעוד ביחס לחלקת המגורים בלבד!

ביום 2.7.2024 התקיימה ישיבה של  המועצה הארצית לתכנון שעל סדר יומה אישור תיקון 5 לתמ"א 35 (תמ"א 35/ 5). המועצה הודיעה כי היא מברכת על קידום התוכנית שנעשתה תוך שיתוף פעולה בין המשרדים השונים כולל תנועות ההתיישבות. המועצה החליטה להעביר את התוכנית להערות הועדות המחוזיות בהתאם לסעיף 52(א) לחוק התכנון והבניה וזאת לתקופה של חודשיים (כלומר עד ליום 2.9.2024).

ביום 24.7.2024 התקיים דיון בועדה לשמירת הסביבה החופית במסגרתו הוצג תיקון מספר 5 לתמ"א 35 שמהותו, עיבוי הבינוי למגורים ביישובים הכפריים בתחום הבינוי הקיים, תוך מטרה להביא לייעול השימוש בקרקע. הוצגו בפני הוועדה דוגמאות ליישובים לאורך הים התיכון באזורי תכנון שונים ולאורך הכנרת תוך התייחסות לשינוי המוצע בתמ"א ביחס לעקרונות תמ"א 35 המאושרת.

הוועדה החליטה לאשר את התוכנית ודרשה את התיקונים הבאים

ביום 2.7.2024 התקיימה ישיבה של המועצה הארצית לתכנון שעל סדר יומה אישור תיקון 5 לתמ"א 35 (תמ"א 35/ 5). המועצה הודיעה כי היא מברכת על קידום התוכנית שנעשתה תוך שיתוף פעולה בין המשרדים השונים כולל תנועות ההתיישבות. המועצה החליטה להעביר את התוכנית להערות הועדות המחוזיות בהתאם לסעיף 52(א) לחוק התכנון והבניה וזאת לתקופה של חודשיים.

לעניין המועד שבו עומד להיות מאושר תיקון 5 שאלה שמעסיקה רבים במגזר החקלאי שכן אישור התוכנית ישפיע על המגזר החקלאי בהיבטים רבים.

חברים יקרים, אני מעדכן כי בית המשפט המחוזי תל אביב דחה את התביעה להשכרת בית מגורים בנחלה!

בית המשפט הורה לרמ"י למרות העמדה הנחרצת של ב"כ רמ"י, להשיב לבית המשפט במכתב מנומק, מדוע רמ"י מסרבת לאפשר את ההשכרה נוכח הנסיבות של התובע וביקש כי רמ"י תתייחס בתגובתה לנסיבות המיוחדות של התובע ולא תדחה באופן גורף את הבקשה להשכרה.

למרבה הצער, רמ"י כלל לא התייחסה לנסיבות הקונקרטיות של המקרה (מגורים בחו"ל) וחזרה על עמדתה לפיה, היא דוחה את הבקשה להשכרת בית המגורים לאור כך שמשטר הנחלות קובע איסור השכרה. רמ"י כלל לא התייחסה לאפשרות המוקנית בסעיף 8.3.20 לקובץ ההחלטות לפיה היא יכולה לאשר השכרה בנסיבות מיוחדות ואף לא הבהירה מהו שיקול הדעת שהיא מפעילה בעת שהיא דנה בבקשה להשכיר בית מגורים בנחלה.

אנו בוחנים בימים אלה הגשת ערעור לבית המשפט העליון, כי לדעתנו בית המשפט המחוזי טעה בניתוח המצב המשפטי ובכך שבחר להחיל על בעל הזכויות בבית השני הבנוי על המגרש שיפוצל מהנחלה, את "משטר הנחלות" וכן בקביעתו כי איסור ההשכרה חל בנסיבות גם על הבית השני כל עוד לא הושלם הליך הפיצול.

ת״א (ת״א) 58950-08-22 גיל טנא ואח׳ נ׳ רשות מקרקעי ישראל - מחוז מרכז ואח׳. פס״ד מיום 26/05/2024

ביום חמישי ה- 16.5.2024 התקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב דיון ההוכחות בתביעה שהגשנו כנגד רמ"י בדרישה לאשר השכרת בית מגורים בנחלה.

מטעם רמ"י העידה ראש צוות עסקאות ואת רמ"י ייצגה עו"ד מטעם הפרקליטות.

בתצהיר עדות ראשית שהוגש על ידי נציגת רמ"י הובהר, כי, רמ"י מעולם לא אישרה השכרת בית מגורים בנחלה וכי איסור ההשכרה הוא אבן יסוד במשטר הנחלות שקובע כי אסור להשכיר בית מגורים בנחלה וכי בנחלה יש חובת התגוררות של בעל הנחלה בנחלה.

עוד הובהר על ידי נציגת רמ"י בתצהיר, כי המדינה הקנתה לבעלי הנחלות זכות "ללא תשלום" בנחלות בהם ניתן לבנות ללא תשלום בית ראשי עד 160 מ"ר עבור בעל הנחלה, בית שני עד
160 מ"ר עבור "דור ההמשך" ויחידה בשטח 55 מ"ר עם קיר משותף עבור דור שלישי.
את היחידות לא ניתן להשכיר, אלא אם מבוצע יישום של ההחלטה בפרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל במסלול "דמי רכישה", כאשר בעל הנחלה חייב להתגורר בנחלה גם לאחר תשלום "דמי רכישה".

נציגת רמ"י הבהירה היטב, כי היא לא מכירה קריטריונים בגינם ניתן יהיה לאשר השכרה וכי רמ"י כלל לא דנה בדרישה להשכרת בית מגורים בנחלה.

בטרם הוגשה התביעה שלחנו לרמ"י מכתבים בהם הודענו, כי לטענתו איסור ההשכרה פוגע באופן יסודי ובלתי מידתי בזכות הקניין של בעלי הנחלות וכי לא ניתן להחיל את "משטר הנחלות" על בית שני בנחלה. הבית השני נבנה על ידי הילד של בעלי הנחלה, ביצענו העברה ללא תמורה של המגרש עם הבית ושולם 1/3 מס רכישה וכן אנו נמצאים בהליך של יישום ההחלטה בפרק משנה 8.3 סימן ז' במסלול "דמי חכירה" וכל שנותר הוא להשלים מבחינת פרוצדורה את ההליך ואין מקום לשלול את זכות ההשכרה לאור כך שההליך ארוך וממילא המגרש עם הבית כבר לא מהווה חלק מהנחלה במערכת היחסים בין בעלי הנחלה לילד.

עוד הבהרנו, כי הליך הפיצול אורך לכל הפחות שלוש שנים עד רישום הזכויות ע"ש הילד המפצל ואי השכרת הבית גורמת לנזקים כלכליים עצומים ובנסיבות העניין הנזק שנגרם אינו סביר ועל כן יש לאשר את ההשכרה כבר כיום.

בתגובה למכתבים רמ"י הודיעה שאין להשכיר את הבית ודחתה את הטענות שלנו על הסף ואף הבהירה כי ככל והבית יושכר יידרש תשלום דמי שימוש עבור תקופת ההשכרה.

ביום חמישי ה- 16.5.2024 התקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב דיון ההוכחות בתביעה שהגשנו כנגד רמ"י בדרישה לאשר השכרת בית מגורים בנחלה.

מטעם רמ"י העידה ראש צוות עסקאות ואת רמ"י ייצגה עו"ד מטעם הפרקליטות.

בתצהיר עדות ראשית שהוגש על ידי נציגת רמ"י הובהר, כי, רמ"י מעולם לא אישרה השכרת בית מגורים בנחלה וכי איסור ההשכרה הוא אבן יסוד במשטר הנחלות שקובע כי אסור להשכיר בית מגורים בנחלה וכי בנחלה יש חובת התגוררות של בעל הנחלה בנחלה.

עוד הובהר על ידי נציגת רמ"י בתצהיר, כי המדינה הקנתה לבעלי הנחלות זכות "ללא תשלום" בנחלות בהם ניתן לבנות ללא תשלום בית ראשי עד 160 מ"ר עבור בעל הנחלה, בית שני עד
160 מ"ר עבור "דור ההמשך" ויחידה בשטח 55 מ"ר עם קיר משותף עבור דור שלישי.
את היחידות לא ניתן להשכיר, אלא אם מבוצע יישום של ההחלטה בפרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל במסלול "דמי רכישה", כאשר בעל הנחלה חייב להתגורר בנחלה גם לאחר תשלום "דמי רכישה".

נציגת רמ"י הבהירה היטב, כי היא לא מכירה קריטריונים בגינם ניתן יהיה לאשר השכרה וכי רמ"י כלל לא דנה בדרישה להשכרת בית מגורים בנחלה.

בטרם הוגשה התביעה שלחנו לרמ"י מכתבים בהם הודענו, כי לטענתו איסור ההשכרה פוגע באופן יסודי ובלתי מידתי בזכות הקניין של בעלי הנחלות וכי לא ניתן להחיל את "משטר הנחלות" על בית שני בנחלה. הבית השני נבנה על ידי הילד של בעלי הנחלה, ביצענו העברה ללא תמורה של המגרש עם הבית ושולם 1/3 מס רכישה וכן אנו נמצאים בהליך של יישום ההחלטה בפרק משנה 8.3 סימן ז' במסלול "דמי חכירה" וכל שנותר הוא להשלים מבחינת פרוצדורה את ההליך ואין מקום לשלול את זכות ההשכרה לאור כך שההליך ארוך וממילא המגרש עם הבית כבר לא מהווה חלק מהנחלה במערכת היחסים בין בעלי הנחלה לילד.

עוד הבהרנו, כי הליך הפיצול אורך לכל הפחות שלוש שנים עד רישום הזכויות ע"ש הילד המפצל ואי השכרת הבית גורמת לנזקים כלכליים עצומים ובנסיבות העניין הנזק שנגרם אינו סביר ועל כן יש לאשר את ההשכרה כבר כיום.

בתגובה למכתבים רמ"י הודיעה שאין להשכיר את הבית ודחתה את הטענות שלנו על הסף ואף הבהירה כי ככל והבית יושכר יידרש תשלום דמי שימוש עבור תקופת ההשכרה.

עתירה למתן צווים למשיבים להסיר התנגדותם וכן לתת הסכמתם הנדרשת לצורך הסכמת הוועדה לקבלת בקשות להיתר בניה אותן הגישו העותרים, דיון בהם ומן היתרי בניה. לחלופין, להורות לוועדה לדון בבקשות העותרים אף ללא קבלת חתימת רמ"י.

ביהמ״ש קיבל את העתירה משקבע כי במצב בו כבר נרשמו זכויות ממש במרשם המקרקעין על שם צדדי ג' שרכשו מגרשים, הגישו בקשות להיתרי בניה, בנו עליהם, סיימו הבניה וקיבלו טופס 4  ואף השלימו רישום הזכויות על שמם במרשם המקרקעין (ללא שרמ"י נוקטת בסירובה ליתן הסכמה למתן היתרי הבניה חרגה רמ"י מאמות מידה של חובת ההגינות לה כפופה רשות ציבורית וגם מחובת פעולה כלשהיא  נגד כל ההליכים הנ"ל), אינטרס ההסתמכות של אותם צדדים אינו מאפשר ביטול הסכם החכירה. התנגדותה של רמ"י ליתן הסכמה למתן היתרי הבניה הינה ממניעים לא ענייניים. העותרים מוחזקים כבני ערובה בידי רמ"י, להפעלת לחץ על החברה, שהעבירה לעותרים זכויות. העותרים ימציאו לרמ"י בשנית בקשותיהם למתן היתרי בניה. תוך 100 ימים לכל המאוחר, תודיע רמ"י לוועדה עמדתה. ככל שמתנגדת היא, עמדת רמ"י תכלול טעמים הנדסיים תכנונים ענייניים בלבד. בחלוף מועד 100 הימים וככל שלא תוגש תשובה תיחשב רמ"י כמסכימה למתן ההיתר. לאחר הגשת  עמדת רמ"י (או בהיעדרה ובחלוף 100 הימים) תדון הוועדה בבקשות ותחליט בהן עניינית.

עת"מ (נצרת) 29559-05-23 א.ק. אבירם יזמות והנדסה בע"מ ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל ואח', פס״ד מיום  18/03/2024