שימו לב – החל מהראשון באוגוסט חלה התייקרות במחיר האפרוח והוא יעמוד על 4.427 ₪ לאפרוח.

החל מחודש יולי חל עדכון בהיטל מועצת הלול וההיטל כיום עומד על 4 אגורות לכל ק"ג פטמים.

בנוסף, מחודש ינואר 2021 הוספנו רכיב קבוע במחיר הגז שעד עכשיו לא נלקח בחשבון.

המכירה הפומבית השנתית של עגלי הרבעה התקיימה במתכונת מצומצמת ובהשתתפות המסורתית של מפעל 'צמח תערובות' מעמק הירדן

מועצת הדבש: שנה לחתימת "הסכמי אברהם" - ביקוש עצום לדבש שיזף מישראל ממדינות איחוד האמירויות- הנחשב בעולם המוסלמי לבעל סגולות ריפוי מיוחדות ואון גברי. מחירו באמירויות עד- 800 דולר לק"ג!

כך פתח  יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון, את הסיור של חברי הוועדה במשקים החקלאיים בצפון

ביום 29.8.2021, ניתן בבית המשפט העליון,  פסק דין קשה מאוד, אשר אמור להדיר שינה מעיינו של מי שזכויות המתיישבים בנחלותיהם, יקרות לליבו.

בית המשפט העליון, בפסק דינו, הלך כמה צעדים יותר מידי קדימה, ולמעשה פתח הוא את הפתח לנטילת נחלות ממתיישבים אשר עשרות שנים מחזיקים הם בקרקעות אלו.  בכך, סתם בית המשפט את הגולל על הטענה לפיה, לפחות  ברמה הרעיונית, מעמד ברי הרשות בנחלות הינו דומה למעמדם של חוכרים לדורות. קביעה זו הינה בניגוד לפסק דין אחר של בית המשפט העליון שקבע שמעמדם של בעלי הנחלות הוא כן דומה למעמד של חוכרים לדורות וכך איפשר לגבות מהמתיישבים היטלי השבחה, במקום חלף היטל השבחה אשר היה מועבר עד אז מרשות מקרקעי ישראל.

במה דברים אמורים?

משפחת קלקודה מכפר טרומן, הינה משפחה אשר שנים רבות מאוד עסקה בחקלאות, אולם, כמו רבים וטובים מחקלאי הארץ, העסקים קרסו, החובות תפחו ונאלצו הם "להמציא את עצמם מחדש".

עא 1594/20 יצחק קלקודה נ' רשות מקרקעי ישראל. פס״ד מיום 29.08.21

בתקופת חגי תשרי צורכים הישראלים כ- 6,000 טון רימונים

חוק תובענות ייצוגיות שנחקק בשנת 2006 בישר על תחילתו של עידן חדש ביחסים שבין האזרח הקטן לביו התאגידים הגדולים במשק. במסגרתו ניתנה לתובע יחיד הזכות לייצג קבוצה שלמה של נפגעים כמוהו מהפרת חוק, ובכך לפתור את הכשל הנוצר במקרה שבו מדובר בהפרה שיטתית של חוק או חוזה מצד התאגידים הגדולים, ובנזק שאינו מצדיק הגשת תביעה נפרדת מצד נפגע בודד.

אחד הפרקים החשובים בחוק עוסק בהגשת תובענה ייצוגיות נגד המדינה בכל הנוגע לתשלומים שנגבו על ידה שלא כדין.  בכך נתן המחוקק בידי האזרח כלי משפטי חשוב ביותר במטרה להבטיח שגם המדינה על כל רשויותיה תשמור על החוק ותפעל לפיו. ואכן, במהלך השנים מאז חקיקת החוק הוגשו תובענות ייצוגיות רבות נגד רשויות שונות של המדינה, כגון רשות מקרקעי ישראל, רשות המיסים, רשות השידור ועוד, אשר הביאו לתיקון עוולות והגבירו את שמירת החוק מצידן.

אלא לאחרונה ניכרת מגמה הולכת ונמשכת של כרסום בכוחה של התובענה הייצוגית ככלי אכיפה נגד המדינה. מגמה זו באה לידי ביטוי מובהק בתזכיר לתיקון חוק תובענות ייצוגיות שהוצג על ידי משרד האוצר בתחילת חודש אוגוסט האחרון, כחלק מחוק ההסדרים אשר מוגש לאישור הכנסת ביחד עם תקציב המדינה.

התיקון המוצע כולל בתוכו הרחבה משמעותית של ההגנות המיוחדות העומדות למדינה מפני תובענות ייצוגיות המוגשות נגדה, עניין אשר ראוי לבחינה מעמיקה בהיותו עומד בסתירה ברורה למטרותיו המוצהרות של חוק תובענות ייצוגיות לקדם את אכיפת הדין, להרתיע מפני הפרתו, ולהעניק סעד הולם לנפגעים מכך.

בחגי תשרי ישווקו כ- 2,000 טון דבש שהם 40% מהביקוש הישראלי.

מועצת הדבש מעודדת קנייה ישירה מהדבוראים של דבש ישראלי.