חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) תשנ"ג-1992 , חוקק לראשונה כאמור בשנת 1992 ועסק בנושאים שונים.
נושא מרכזי שבו הוא עסק הוא נושא הארנונה ברשויות המקומיות כאשר החוק הנחה את השרים לקבוע בכל תחום תעריף מינימום למטר ותעריף מקסימום למטר.
כמו כן ששנת 1992 ואילך הייתה רשאית רשות מקומית להעלות את התעריף רק על פי מה שנקבע לכל הרשויות בכל שנה, כולל המועצות האזוריות.
כך למשל לשנת 2018 אישרה הכנסת העלאת ארנונה בשיעור של 2.18% ולשנת 2019 בשיעור של 0.32% וזאת בהתאם לתחשיבים המצ"ב בקישור הבא.
חקיקה זו של חוק ההסדרים צילמה מצב שבו מרבית המועצות האזוריות גבו ארנונה על אדמה חקלאית בתעריפי מינימום, אך בחלקם התעריפים ש"נתפסו" בחוק ההסדרים הראשון היו גבוהים מאוד ביחס לתעריפי המינימום שלא ניתן לגבות פחות מהם בכל מקרה.
שני תעריפים מרכזיים חשובים לעוסקים בחקלאות:
אדמה חקלאית - שמוגדרת בסעיף 269 לפקודת העיריות כ "כל קרקע שבתחום העיריה שאינה בנין, המשמשת מטע או משתלה או משק בעלי חיים או לגידול תוצרת חקלאית או לגידול יער או פרחים..";
מבנה חקלאי - שמוגדר בהגדרות תקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות ) תשס"ז-2007 כ-"מבנה של קבע הנמצא על אדמה חקלאית משמש לצורכי חקלאות".
מועצה אזורית רשאית אחרי אישור מליאת המועצה לפנות למשרד הפנים ולהגיש בקשה לאישור חריג, דהיינו לבקש העלאה או הפחתה שלא לפי אישור העלאה שנקבע בדין, או שינוי סיווג נכסים.
האישור החריג יינתן רק אם שר הפנים ושר האוצר אישרו אותו ובתנאי שכל נישום שהתעריף החדש עלול או עשוי להשפיע עליו יקבל על כך הודעה מראש, כך שיוכל להגיב על כוונת הרשות לשינוי התעריף או שינוי סוג הנכס עוד בטרם השינוי.
היו בעבר מספר מועצות אזוריות שפנו וביקשו להפחית ארנונה על אדמה חקלאית ואף קיבלו והקלו בכך על החקלאים שפרנסתם לא קלה.
תעריפי הארנונה לאדמה חקלאית לשנת 2019 עומדים על 0.009659 ₪ למ"ר מינימום (0.009625 ₪ למ"ר לשנת 2018) ו- 0.68 ₪ למ"ר מקסימום (0.67 ₪ למ"ר לשנת 218).
ועדת הכספים של הכנסת, לאחר פניות שונות של גורמים רבים בנושא ובעיקר הדרישה להפחית את מחיר המינימום לסיווג של מבנה חקלאי החליטה באוקטובר 2017 לשנות את התעריף ולהפחית אותו בצורה משמעותית ל 0.1 ₪ למ"ר לשנת 2019 לעומת מה שהיה בשנת 2018 (0.349 ₪ למ"ר). תעריף המקסימום לסיווג זה לא השתנה והוא עומד על 45.93 ₪ למ"ר (45.78 ₪ למ"ר בשנת 2018)
ועדת הכספים והעומד בראשה ח"כ גפני יחד עם מספר חברי כנסת ובהם ח"כ ברושי וח"כ ועקנין הכירו בצורך להפחתת תעריף המינימום ויצרו את התשתית המשפטית המאפשרת גביה נמוכה ביותר באופן משמעותי מהתעריף המינימום שנקבע בעבר כאשר תיקנו את סעיף 6 לתקנות חוק ההסדרים (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) תשס"ז-2007.
כדי לממש את ההקלה לחקלאים כפי שאושרה בוועדת הכספים של הכנסת נדרשת החלטה של מליאת המועצה האזורית להורדת תעריפי הארנונה לסיווג של מבנה חקלאי ולאדמה חקלאית אם עדיין התעריף הוא גבוה ולקבל לכך את אישור שר הפנים ושר האוצר.
בלי תהליך זה, לא ניתן יהיה להוריד את תעריף הארנונה שכן הוא תלוי בהחלטה של כל מועצה אזורית בנפרד.
בטבלה המצורפת בזה לקישור ניתן לעשות בדיקה השוואתית של תעריפי ארנונה ברשויות המקומיות בכלל ובמועצות האזוריות בפרט ופעול להורדת תעריפים.
בשל אילוצי לוח זמנים יש כבר עתה חובה לפעול כך שנושא זה יועמד על סדר יומה של המועצה האזורית ושל נבחריה על מנת שההחלטה להפחתת הארנונה על מבנים חקלאים תגיע לידי מימוש בשנת 2019.
