ארגון ה-OECD, הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח (Organization for Economic Co-operation and Development), מפרסם את הדו"ח השנתי, אודות המדיניות החקלאית במדינות החברות בו, לשנת 2023. כמדי שנה בדו"ח זה נסקרת המדיניות החקלאית במדינות הארגון על בסיס ההמלצות המקצועיות וההחלטות של מוסדות הארגון למדיניות חקלאית יעילה ובת קיימא.
הדו"ח מציין שבמהלך השנים 2023-2021 ממשלות תמכו במגזר החקלאי שלהן בסך כולל של 842 מיליארד דולר לשנה. עוד מהדו"ח, שווקים לאומיים ובינלאומיים למוצרים החקלאיים מושפעים מאירועים קצרי טווח וארוכי טווח, כולל מלחמת רוסיה אוקראינה, הסכסוכים המתפתחים במזרח התיכון והגברת התדירות והעוצמה של אירועי מזג אוויר קיצוניים, כתוצאה משינויי אקלים. הגבלות יצוא מצד מדינות מסוימות, הפעילו לחץ נוסף על מערכות הסחר הבינלאומיות, כפי שמוכרת אצלנו החלטת ארדואן על הפסקת היצוא מטורקיה לישראל.
ממצאי הדו"ח עולה כי חקלאי ישראל נהנים מתמיכה תקציבית קטנה ביחס לחקלאי האיחוד האירופי וארה"ב ועוד ישנה ירידה מרמת התמיכה בשנים 2002-2000.
הדו"ח חוזר ומדגיש כי כ-89% מסך אמצעי התמיכה המעוותים (בעיקר תמיכה במחירי שוק) נותר גבוה פי שניים מהממוצע במדינות ה-OECD ומסביר זאת על ידי המשך תמיכה במחירי שוק מקומיים ומכסי מגן לטובת מספר מוצרי בשר, ביצים וחלב. לפי נתוני הדו"ח, מכסי המגן והתמיכה במחירי השוק הם פחות יעילים. נושא זה מחזק את מדיניות משרד החקלאות וביטחון המזון אשר מעוניין לעבור למנגנון של תמיכות ישירות לעידוד החקלאים וחיזוק החקלאות לטובת ביטחון המזון של אזרחי המדינה.
כותבי הדו"ח מציינים לטובה ובהרחבה את הצעדים שמשרד החקלאות וביטחון המזון נקט עם התקיפה של ה-7 באוקטובר 2023 וההתמודדות עם נזקי מלחמת חרבות ברזל. צעדים אלו הגבילו מאוד את ההשפעה של הסכסוך המתפתח במזרח התיכון על הפעילות החקלאית ועל ביטחון המזון בישראל, שמרו על הייצור החקלאי וכפועל יוצא מכך שמרו על רציפות אספקת המזון.
מעבר לתגובה המהירה של המשרד, ננקטו צעדים שכללו פיצוי לחקלאים, תמריצים מיוחדים להעתקת שטחים ולשתילה חדשה וכן סדרה של צעדים לסייע בעבודת החקלאים, על מנת להקל על בעיית המחסור הגדול שנוצר בעובדים.
הדו"ח מתייחס גם לעצירת רפורמת הפחתת המכסים על מוצרי חקלאות בינואר 2024 עקב היעדר מתווה תמיכות לחקלאים כפי שהובטח בתחילת המהלך, כך שתעריפי המכס נשארו ברמת התעריפים שהיו בשנת 2023, לאחר שתי הפחתות ולא יבוצעו כרגע הפחתות נוספות כפי שתוכנן.
בנוסף הדו"ח מציין את הרפורמה בענף הטלה שכוללת את ביטול מכסות הייצור תוך עשר שנים (עד יוני 2033) עם אופציה להארכת התקופה בשלוש שנים נוספות וכוללת השקעות בהקמת לולים חדשים.
בדו"ח זה ניתן דגש מיוחד לנושא משבר האקלים המאיים על ביטחון המזון של מדינות שונות ברחבי העולם, ונסקרה התלות המשמעותית של ישראל במערכות מזון גלובליות ומקומיות, וההשפעות החזויות של שינויי האקלים על זמינות המזון האזורי ועל ביטחון המזון. מחברי הדו"ח טוענים כי לאור התלות, המוכנות למשבר האקלים רלוונטית לכל תחומי מדיניות המזון של ישראל. כותבי הדו"ח מעודדים את פעילות ישראל בתחום על מנת לסייע למגזר החקלאי בהסתגלות לשינויי האקלים.
הדו"ח ממליץ לישראל להעלות את ההוצאות על מחקר חקלאי ומערכות חדשניות, בכדי לשפר את הפריון והביצועים הסביבתיים של המגזר החקלאי. עוד מציין הדו"ח כי ניהול המים, שהצליח להפחית במידה רבה את התלות של החקלאות במשאבי מים מתוקים, ימשיך למלא תפקיד מרכזי בהתאמת החקלאות לסיכון קיצוני של מחסור במים באקלים משתנה. יש לשאוף להוזלת מחירי המים המושבים והשפירים לחקלאות. הממשלה יכולה גם להקל על סחר במים בין חקלאים המתבססים על השקיה ומשתמשי מים אחרים ולפצות חקלאים שלא השתמשו במלוא מכסות המים שלהם בשנים של יובש קשה. נושא זה נמצא זה מכבר בראש סדר העדיפויות של משרד החקלאות והוא ימשיך למלא תפקיד מרכזי עבור ישראל בהסתגלות לסיכוני מים קיצוניים באקלים משתנה.
יש לעגן מדיניות ממשלתית מטפחת צמיחה בפריון בר-קיימא עם הקשר ומיקוד ספציפיים לטווח ארוך, שכן היא שואפת לשפר את התאמת החקלאות לשינויי האקלים באמצעות חדשנות, מחקר והפצת ידע. זה כולל תוכניות לתמיכה בשינויים טכניים, פעילויות הדרכה, כולל פיתוח של ערכת כלים ל'חקלאות חכמה' עבור היצרנים. יש להמשיך במאמצים אלו שיעשו בתיאום עם החקלאים וייסעו להקל על ההתאמות הטרנספורמטיביות לתנאי אקלים הפכפכים יותר.
חשוב להדגיש כי משרד החקלאות וביטחון המזון עוסק בימים אלו בגיבוש תכנית לאומית לביטחון מזון עד שנת 2050, מתוך מטרה להבטיח אספקה סדירה ובריאה של מזון מקומי לטווח הארוך. המטרה של התכנית היא חיזוק ביטחון המזון בישראל, תוך עידוד ייצור מקומי והפחתת התלות ביבוא. כך, תיווצר יכולת ייצור שתספק מגוון רחב של מזון איכותי ונגיש פיזית וכלכלית לכלל האוכלוסייה. המשרד רואה בחיזוק החקלאות המקומית וביטחון המזון כגורמים מרכזיים לחוסן הלאומי של ישראל.
בנוסף, לאחרונה התקבלה החלטת ממשלה להגדיל את התוצרת החקלאית המקומית בשליש בעשור הקרוב, כחלק מהאסטרטגיה לחיזוק ביטחון המזון הלאומי. ההחלטה צפויה לתרום משמעותית להקטנת יוקר המחייה, להגדלת זמינות המזון הטרי ולשמירה על שטחי הקרקע החקלאית במדינה. ההחלטה כוללת גם טיפול בגורמי הייצור: הוזלת מחירי המים לחקלאים, הגדלת זמינות הקרקע החקלאית, חיזוק כוח האדם, ושדרוג המחקר והפיתוח החקלאי. מאמצים אלו הם חלק בלתי נפרד מהתכנית שתבטיח אספקת מזון בר קיימא לאזרחי ישראל גם בעתיד.