מידע בנושא קיבוצים

בין לי ליליה לואיס (להלן: "התובעת") לבין קרן המילואים חברי קיבוץ יזרעאל אגודה שיתופית בע"מ (להלן "הנתבעת") נתגלתה מחלוקת בדבר כספי העיזבון שהותירה אחריה אימה של התובעת. כל צד טען כי הזכאי לכספי העיזבון ומכאן התביעה.

ק"ג(ת״א) 1482-04-19 לי ליליה לואיס נ' אלטשולר שחם גמל ופנסיה בע"מ, פס״ד מיום 28/03/22

עניינה של הבקשה הינה טענה מטעם עופר טלר (להלן: "המבקש"), שעזב את הקיבוץ למשך תקופה ארוכה, כי על הקיבוץ לאשר את חברותו, מכיוון שלא ויתר עליה מעולם.

מנגד טוען קיבוץ כפר גלעדי (להלן: "הקיבוץ"), כי המבקש הודיע על עזיבתו את הקיבוץ ולכן לא קמה חובה לקבלו בחזרה כחבר.

תיק מספר 20/1770/142 (רשם האג״ש) בעניין עופר טלר ובעניין קיבוץ כפר גלעדי, פס״ד מיום 01/08/22

התובעת היא האגודה השיתופית קיבוץ אלמוג (להלן: "הקיבוץ"), והנתבעים הינם דני וליאת כהן (להלן: "הנתבעים") אשר בינם לבין הקיבוץ נחתם הסכם שכירות. נושא התביעה הינו דרישת הקיבוץ לפינוי הנתבעים מהדירה.

ת"א(שלום)(ירושלים) 62992-07-18 אגודה שיתופית קיבוץ אלמוג נ' כהן ואח', פס״ד מיום 09/10/21

התביעה עוסקת בבקשה למתן לצו מניעה שימנע את יישום החלטת אסיפת קיבוץ שדות ים (להלן: "הקיבוץ") משום שלטענת התובעים, תוכן ההצעה עליה הצביעו, סותר את תקנון האגודה השיתופית (הקיבוץ).

ת"א (חיפה) 38224-04-22 אושרית לוקצי ואח' נגד קיבוץ שדות ים, פס״ד מיום 21/06/22

עניינה של התביעה הינה טענה מטעם גברת ג'נט להב (להלן: "התובעת") לפיה על הקיבוץ להכיר בחברותה בקיבוץ. לעומת זאת סובר קיבוץ שער הגולן (להלן : "הקיבוץ") כי הוא מעולם לא קיבל את התובעת כחברה וכי היא מצויה בסטטוס של "הורי חבר".

ת"א (נצרת) 24698-03-20 להב נ' קיבוץ שער הגולן, פס״ד מיום 27/06/22

המונח "המועד הקובע" מציין תאריך, שמקבע זכויות חברים ותיקים במסגרת הליך שיוך הדירות בקיבוץ ובמושב השיתופי. מי שהיו חברים במועד הקובע, נחשבים ל"חברים ותיקים" שנהנים מהטבות ניכרות במסגרת הליך שיוך הדירות מול רמ"י.

בקיבוצים אשר קיבלו החלטה על שיוך לפי החלטה 751 של מועצת מקרקעי ישראל יש מועד קובע שונה בין קיבוץ לקיבוץ, בהתאם לתאריך שבו קיבל כל קיבוץ את ההחלטה על שיוך דירות, ואילו בקיבוצים שקיבלו החלטה על שיוך לפי אחת מהחלטות השיוך האפשריות האחרות, המועד הקובע הוא אחיד לכולם: יום 27.3.2007.

הזכאות לשיוך מגרש או יחידת דיור (להלן: "בית") במסגרת הליך שיוך הדירות הינה למשפחת חברים, ולא לכל חבר יחיד בנפרד. זאת אומרת, שזוג חברים המתנהלים כיחידה משפחתית אחת, בין אם הם רשומים כנשואים ובין אם לאו, זכאים יחדיו לבית אחד. הבחינה האם מדובר בהתנהלות במסגרת יחידה משפחתית אחת, נעשית ביחס למועד הקובע. ז"א שני חברים, שהיוו יחידה משפחתית אחת במועד הקובע, זכאים יחדיו לשיוך של בית אחד, גם אם התגרשו לאחר המועד הקובע.

במצב דברים זה קרה, שבמסגרת גירושים אחד מהחברים העביר את זכויותיו בשיוך דירות לחבר השני, ובכך איבד את המדור שלו בקיבוץ.

מנגד, אחת מהחובות הבסיסיות של חבר קיבוץ היא קביעת מגורי קבע בקיבוץ. במקרה בו אין בתים פנויים להשכרה בקיבוץ, הליך הגירושים עלול להביא למצב שבו אין ברירה אלא להפקיע את חברותו של החבר שהעביר את זכויותיו במסגרת גירושים (דהיינו: להוציא מחברות את אותו הגרוש/ה). פתרון אפשרי לכך הוא הקצאה של בית נוסף לחבר הגרוש שהעביר את זכויותיו בבית אגב גירושים.

השאלה שבמוקד ההתדיינות נסובה סביב כללי השיוך לרישום בתים על שם חברי קיבוץ ויורשיהם בקיבוץ נאות מרדכי (להלן: "הקיבוץ"). לפנינו בקשת ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בנצרת, אשר דחה את ערעורם של המבקשים על פסק דין של בימ"ש השלום בנצרת.

רע"א 8226/21 קיבוץ נאות מרדכי נגד דניאל שליידר, פס״ד מיום 27/03/22

פסק הדין עוסק בחבר אגודה ובעל זכויות בנחלה במושב גבעת כ"ח.

החבר חפץ לבצע פרצלציה של משק העזר, באופן שתתאפשר בניה של יחידה נוספת במגרש, והוא קיבל את אישור האגודה לכך כנדרש.

אולם, כעבור כ3 שנים, התקבלה החלטת ועד בה בוטלה החלטת הוועד הקודמת. במרכז הדיון ניצבת השאלה האם ועד האגודה פעל בסמכותו כאשר קיבל החלטה זו, והאם רשאית האגודה לבטל את החלטתה כעבור פרק זמן זה.

ה"פ (מרכז) 924-11-20 שמעה נ' גבעת כח-מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ', פס״ד מיום 22.09.21

לאחרונה (13.9.21) פרסמה הנהלת רמ"י נוסח חדש לנוהל העוסק בשימושי תעסוקה במשבצות חקלאיות של קיבוצים ומושבים (37.21B).

הנוהל עושה בעיקר סדר בכל הפרטים הקשורים לנושא זה, מבהיר את עמדת רמ"י בחלק מהסוגיות שהתעוררו במשך השנים,  לעיתים בשינוי לנהלים הקודמים ותוך פגיעה באפשרויות העומדות לרשות הישובים. בחוזר זה נביא את עיקרי הנוהל, בחוזרים הבאים נתייחס גם לסוגיות שונות העולות ממנו.

פסק הדין עוסק בתביעה של אחיה ויורשה הבלעדי של המנוחה, חברת קיבוץ איל (להלן: "הקיבוץ", או "האגודה"), שבו התגוררה עד לפטירתה.

במרכז הדיון ניצבת השאלה האם לתובע עומדות זכויות בבית המגורים של אחותו המנוחה ובגין מניותיה באגודה

ת"א(מרכז) 20-63638-07 פניני נ' קיבוץ איל ואח', פס״ד מיום 18.07.21