הקואופרטיב הוא מפעל כלכלי הנוסד על ידי יחידים, אלו שיהיו החברים בו.
יחידים אלו, כל אחד לעצמו, מחפשים שרות או מוצר או תעסוקה, במחיר הנמוך ביותר, ובאיכות הגבוהה ביותר עבורם. הם מגיעים להבנה, כל
אחד לעצמו, כי לבד לא יוכלו להשיג את מבוקשם במחיר הנמוך ביותר האפשרי ובאיכות הגבוהה ביותר האפשרית, והם מחליטים, כל אחד לעצמו, לוותר על חלק מן האינדיבידואליות שלהם, ולשתף פעולה, כל אחד עם האחרים, ויחדיו להקים את המפעל הקואופרטיבי, מפעל כלכלי דרכו יוכלו להשיג את מה שהם מבקשים ובתנאים המקובלים עליהם למילוי צורכיהם.
המפעל הקואופרטיבי מבוסס על פעולות כלכליות אשר מצריכות מימון. החברים הם האחראים למימון כל צרכי הקואופרטיב אותו הם מקימים ובו הם חברים. החברים מממנים שני מרכיבים מרכזיים של הקואופרטיב.
הצורך הראשון הוא הקמתו הניכסית של הקואופרטיב. החברים מממנים את הקמת הקואופרטיב, לעיתים באופן שווה, ולעיתים באופן לא שווה. מאמר זה לא ידון במימון נכסי הקואופרטיב. המרכיב השני של מימון הקואופרטיב על ידי החברים הוא מימון התפעול של הקואופרטיב. החברים משתתפים במימון זה ולא באופן שווה אלא לפי מידת השתתפותם בעסקים הכלכליים של הקואופרטיב. במסגרת הפעילות הכלכלית ובמסגרת התוצאות העסקיות,נוצר לעיתים העודף. השאלה מרכזית העומדת לדיון: האם הקואופרטיב יחזיר לחבריו את כל העודף השנתי, או שהקואופרטיב יחזיר לחברים רק חלק מן העודף, והחלק שנותר בקואופרטיב ישמש לצרכים אחרים, כפי שגם העקרון הקואופרטיבי השלישי ממליץ.
