לאחר ארבעה גילגולים בבתי הדין לעבודה ניתן לאחרונה פסק דין לפיו ישלמו אב ובנו סך הכל 450,000 ₪ קנס בגין שורה של עבירות בהקשר להעסקת עובדים זרים בפיטום אווזים.

כתב האישום המקורי(1) הוגש כנגד אב ובנו בגין העסקת 14 עובדים זרים מתאילנד ללא היתר, ללא חוזה עבודה כדין, ללא הסדרת ביטוח רפואי ובתנאי מגורים שאינם הולמים.
ע״פ (ביה״ד הארצי לעבודה) 37710-03-13 מדינת ישראל נ׳ ציון דעדוש, פס״ד מיום 17/01/16

בית המשפט העליון קיבל בחלקו ערעור של יורש זכויות במקרקעין שהופקעו ממנו בשנות ה 70 ע"י מנהל מקרקעי ישראל וקבע כי הגם שאין להורות על רישומו כבעלים של חלקה, אשר לשיטתו ניתנה לו כפיצוי בגין ההפקעה, יש להורות על השבת התיק לערכאה הדיונית לדיון בסוגיית הפיצויים המגיעים לו בגין ההפקעה. נקבע כי מחדל הרשויות הוא שהוביל לאי פיצוי המערער בזמן, ועל כן חרף חלוף הזמן אין זה צודק כי ייצא ללא פיצויים.

עא 5161/12 דוד כרמלי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פס״ד מיום  08/02/2016

חתימה על חוזה תחת לחץ של ביטול או שינוי החלטות מועצה, עליית מחיר דרמטית רק בחלק שכונה באופן המשפר את זכויות רמ"י, ולבסוף גם הקמת המחלף נכנסת לחשבון?  

בימים אלו פועלת רשות מקרקעי ישראל לשינוי יעודן של קרקעות רבות הנמצאות במסגרת חוזים חקלאיים עליהן חלה החלטה 1426, המאפשרת לחוכרים קבלת פיצוי של פטור ממכרז לגבי מגרשים ביעוד החדש של הקרקע. לאור ריבוי המקרים הצפוי, יש חשיבות לאופן קביעת שווי המגרשים במנגנון הפיצוי לחוכרים. לאחרונה ניתן פסק דין על ידי כב' השופט צבי דותן בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, הדן בקביעת שווי המגרשים לפי החלטה קודמת (727).

דוד וגבריאל הינם חברי מושב דלתון. דוד טען כי בשני אירועים שונים גבריאל האשים אותו, בפני אחרים, כי הוטה מכרז לטובתו. ביהמ"ש דחה את תביעתו של דוד משום שלא הוכיח את תביעתו כנדרש בנוגע לאירוע הראשון וקיבל את גרסתו של גבריאל, אשר הכחש את המעשים, בנוגע לאירוע השני.

רע"א 2854/15 דוד נ' גבריאל, פס״ד מיום 13/6/15

הוועדה המקומית לתכנון ולבניה זבולון החליטה לאשר, במסגרת דיון חוזר, בקשה להיתר לבניית חוות סוסים, הכוללת בית ספר לרכיבה, בכפר ביאליק וזאת באזור חקלאי על פי תוכנית המתאר.
ערר (חי') 323/14 ‏ ‏ הדס סיסו אהוביה נציגת שר הפנים- לשכת התכנון המחוזית חיפה נ' הועדה המקומית לתכנון ‏ובניה זבולון, החלטה מיום 29/11/15

לא רק כלפי החקלאים ספקי תוצרת חקלאית – גושפנקא של ערכאה משפטית להתנהלות נפסדת של רמי לוי.

בעקבות תובענה שהוגשה בדצמבר 2015 בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע ע"י הסתדרות העובדים הכללית החדשה כנגד ביכורי השקמה בע"מ ורמי לוי, סוכל הניסיון למנוע התארגנות עובדים ולפגוע בעובדים מובילי ההתארגנות ונקבע כי הנתבעים פעלו בניגוד לדין.

העובדות:

1. ביכורי השקמה הינה חברה בבעלות רמי לוי שעיסוקה בטיפול בתוצרת חקלאית הנמכרת ברשת המרכולים "רמי לוי" ברחבי הארץ.
2. מחסני החברה ממוקמים במושב תימורים (נכון למועד הדיון והחלטת בית הדין) ומועסקים בהם כ-180 עובדים שרובם התארגנו במסגרת ההסתדרות במגמה להגן על זכויותיהם.
3. סמוך למועד התארגנות העובדים, זומנו שניים ממובילי ההתארגנות לשימוע לפני פיטורים.
4. בעקבות שביתה שהוכרזה כדין גייסה ביכורי השקמה עובדים חלופיים באמצעות קבלן חיצוני.
5. נטען כי רמי לוי עצמו בא בדברים עם העובדים השובתים ואיים עליהם כי יפוטרו ככל שלא ישובו לעבודה והוסיף לדבריו איומים אישיים והשמצות שכוונו למארגני ההתארגנות בפני כלל העובדים השובתים שנכחו במקום.
6. במסגרת משא ומתן בין הצדדים חזרו העובדים השובתים לעבודה וכאן "מצאו לצידם שורה ארוכה של עובדים לא מוכרים, המאיישים עמדות הליקוט והנהיגה... כאשר ביכורי השקמה תגברה את משרדיה בעובדי ביטחון המגרשים החוצה עובדים לא מורשים בניסיון להסתיר את מעשיה ולמנוע איסוף ראיות".

קביעות בית הדין:

1. החברה פעלה בחוסר תום לב ופגעה בזכות ההתארגנות של העובדים.
2. החברה הפעילה עובדים חלופיים אשר עובדים במקום עובדיה ששבתו ובכך פעלה בניגוד לדין.
3. "חל איסור על מעביד לשכור עובדים חלופיים במקום העובדים השובתים בשל רצונם לממש את זכות ההתארגנות".
4. "המשך העסקת העובדים החלופיים עלולה לייצור לחץ על עובדי המשיבה להסכים לעבוד ברשת רמי לוי, בהתאם לרצון המשיבה ולתנאים שהיא מכתיבה".
5. "לא מן הנמנע כי החלטת ביכורי השקמה לסגור את פעילותה ולהעביר את הפעילות לחברת האם – רשת רמי לוי, ובד בבד להורות על פיטורי העובדים בביכורי השקמה נבעה ממניעים זרים, הקשורים להתארגנות העובדים".

סיכומו של דבר

1. ניתן צו מניעה המונע מביכורי השקמה להעסיק עובדים חלופיים במקום העובדים המאורגנים, תוך שנקבע על ידי בית הדין כי העסקת העובדים החלופיים היתה בניגוד לדין.
2. ניתן צו מניעה המונע פגיעה בהתארגנות העובדים, בעובדים ובחברי ועד העובדים.
3. בסיומה של ההחלטה נקבע כי על הצדדים לנהל מו"מ ולהביא לכריתת הסכם קיבוצי.

תובנות
מהחלטת בית הדין עולה התנהלותו של גוף הנשלט על ידי מי שפואר ורומם עד כדי הזכות והכבוד להדליק משואה "לתפארת מדינת ישראל".
התברר שהחקלאים שהתלוננו על יחס בלתי הוגן והתנהלות נפסדת מולם אינם היחידים, מתברר שמי שפוגע בספקיו פוגע גם בעובדיו.

עתירה של אהרון ושרה גינסבורג מרשפון בה מבקשים בה״ז שמשקי העזר במושבים יכללו במסגרת שינוי תמ״א 35, המילה ״נחלות״ תימחק ותותיר את ההחלטה תקפה לכלל המגזר החקלאי במושבים ובכך תתאפשר לכלל המתיישבים במושבים לבנות 3 יחידות דיור בשטח המגרש (בין אם הם מתגוררים בנחלה או במשק עזר).

העתירה הוגשה ביום 14/01/16 וניתן למשיבים ארכה של 30 למתן תגובה מקדמית.

להלן העתירה וההחלטה.

בג״צ 396/16 אהרון גינסבורג ואח׳ נ׳ הועדה הארצית לתכנון ובניה ואח׳

דורית קריזר הקימה את ביתה על נחלת הוריה, עליה רבצה משכנתא לטובת הבנק. בעקבות דרישת הבנק לממש את המשכנתא, מבקשת דורית שביהמ"ש יצהיר כי יש לפצל את ביתה מהנחלה ובכך למנוע את ממימוש המשכנתא מחלקה בנחלה היות והיא אינה אחראית על אי תשלום המשכנתא והחוב שנוצר. 

ה"פ (מרכז) 5240-02-13 דורית קריזר נ' חנה רבינא ואח', פס״ד מיום 17/06/16

הוועדה המקומית לתכנון ולבניה זבולון החליטה לאשר, במסגרת דיון חוזר, בקשה להיתר לבניית חוות סוסים, הכוללת בית ספר לרכיבה, בכפר ביאליק וזאת באזור חקלאי על פי תוכנית המתאר.
ערר (חי') 323/14 ‏ ‏ הדס סיסו אהוביה נציגת שר הפנים- לשכת התכנון המחוזית חיפה נ' הועדה המקומית לתכנון ‏ובניה זבולון, החלטה מיום 29/11/15