מאמרים
הבהרות להקצאת מגרשי רמ''י בעקבות העלאת שיעור המע''מ / בועז מקלר רו"ח
15 דצמ 2024 נכתב ע"י בועז מקלר, רו״חשיעור המע''מ יעלה החל מ - 01.01.2025 מ- 17% ל- 18%.
בהקצאת מגרשי רמ''י לרבות בהרחבה ושיוך תחול העלאה על תשלומים מ – 01.01.2025 ואילך גם אם עסקת המקרקעין אושרה ע''י רמ''י עד 31.12.2024.
חומרים מוובינר שאלות ותשובות רב-מגזרי בנושא אתגרי ביטחון המזון של מדינת ישראל שהתקיים ב 1.12.24
10 דצמ 2024 נכתב ע"י האיחוד החקלאיבשבוע שעבר (01.12) התקיים וובינר שאלות ותשובות בנושא אתגרי ביטחון המזון.
מצ״ב כלל החומרים שהוצגו במסגרת המפגש.
בפרשת השבוע "תולדות" אנו פוגשים את יעקב ועשו, תאומים שנולדו ליצחק ורבקה, שונים באופיים ובטבעם, אחד איש תם יושב אוהלים והשני איש של תאוות יודע ציד. עשו שב מהקרב רעב ורואה את אחיו מכין תבשיל, הוא מוכר ליעקב את הבכורה "בנזיד עדשים" ומשם למעשה הכל התחיל, השנאה בין יעקב לעשיו על "משפט הבכורה". למרות שעשו מכר ליעקב את הבכורה בהסכמה מלאה, הוא צועק צעקה גדולה ומרה כאשר התגלה לו שאביו יצחק ברך את יעקב בברכות של שפע והמשכיות בעוד עשיו הוא האח הבכור.
יש כאן סיפור על קנאה בין אחים ועל שנאה עצומה שקרו בגלל "ירושה"!
ידוע כי מחלוקות בין יורשים על עיזבון ההורים קיימות בכל מגזר כי "יצר לב האדם רע מנעוריו" ו"אוהב כסף לא ישבע כסף", אך במגזר החקלאי כאשר ההורים מבקשים להוריש נחלה או משק עזר, נכסים בהם ניתן לבנות מספר בתים ולפצל מגרשים או כאשר הורים מאפשרים לילד לבנות בית ולפצל מגרש או נותנים לילד כסף ולאחרים לא או כל מהלך אחר שהורים עושים מרצון טוב, מאהבה בכדי לסייע ולתמוך, כל אלו יכולים להתפרש אצל הילדים כאפליה ומשם הדרך קצרה למלחמות ירושה קשות ואכזריות עוד בחיי ההורים ואף אחריהם.
מלחמות הירושה מקורן ברוב המקרים ברגש של "קנאה" המקנן בנפשם של הילדים עוד מילדות. בכדי ליצור מחלוקת במשפחה צריך "מתלה" שיבעיר אש בשדה קוצים והדיון על הירושה הוא "זרז" מצויין בכדי להביא לפרץ רגשות כשההשלכות הן לדורי דורות.
תרומת אזור עוטף עזה לביטחון התזונתי של ישראל (מאמר באנגלית) / אברהם בן שלג, נטלי דה-פלקו, אורי רול ושמעון רחמילביץ
27 אוק 2024 נכתב ע"י האיחוד החקלאילסכסוכים מזוינים עלולות להיות השלכות חמורות על ביטחון המזון על ידי עקירת חקלאים, הרס חוות ותשתיות חקלאיות, שיבוש שרשראות אספקה והגבלת יכולת הממשל לשלוט בשווקי המזון ההפכפכים ביותר.
כאן אנו שואפים להבין את ההשפעה של מלחמת ישראל-חמאס הנוכחית על ייצור המזון המקומי בישראל. הניתוח שלנו התמקד באתגרים בייצור מזון באזור עוטף עזה, האזור בישראל הגובל ברצועת עזה שהושפע משמעותית מהסכסוך.
מטרותינו היו להבין את המשמעות החקלאית של האזור - הן לגבי מגוון היבולים והן לגבי הסיכונים הנשקפים לגידולים בודדים עקב הסכסוך, והן להעריך את התרומה התזונתית של התפוקה החקלאית של האזור.
מצאנו כי אזור עוטף עזה חיוני להפצה של מספר יבולים מרכזיים, בעיקר עגבניות שרי, צנוניות ובטטה. בנוסף, זיהינו 16 גידולים שהייצור המקומי שלהם פגיע במיוחד בשל קרבתם לסכסוך, כולל צנוניות ותפוחי אדמה. התפוקה התזונתית של גידולי המאכל של אזור עוטף עזה היא נרחבת ומייצרת למעלה מ-50% מהדרישות האנרגטיות השנתיות של אוכלוסיית ישראל.
מעבר לתרומה הקלורית, תוצרת האזור צפופה בחומרי הזנה, ועולה על 100% מצריכת ההתייחסות התזונתית השנתית לאוכלוסיית ישראל הכוללת 12 רכיבי תזונה חיוניים. 12 אבות המזון הללו כוללים סיבים תזונתיים, שישה ויטמינים כגון ויטמין A, ויטמין C וויטמין K, וחמישה מינרלים כולל אשלגן וברזל. בהתבסס על ממצאים אלו, אנו מציעים כי למלחמת ישראל-חמאס יש השלכות מזיקות גם על ייצור המזון המקומי בישראל.
Ben-Sheleg,Avraham and de Falco,Natalie and Roll,Uri and Rachmilevitch,Shimon, agriRxiv.2024.00235, agriRxiv, doi:10.31220/agriRxiv.2024.00235, CABI, The contribution of the Gaza envelope region to Israel’s food security., (2024)
לפני מס׳ חודשים הוגשה לביהמ״ש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בנוגע לחישוב שגוי של רמ״י באומדן עלויות הפיתוח הראוי לעת חיוב בדמי רכישה בנחלות במגזר הכפרי בישראל.
לטענת המבקשים בחישוב דמי הרכישה לרמ״י קיים חיוב עודף בגין תחשיב שגוי של מרכיב הוצאות הפיתוח בנחלו, עקב תחשיב ערך קרקע ללא הוצאות פיתוח.
משמעות הדבר שהרשות פועלת בניגוד להחלטת 4281 של הנהלתו ובניגוד לפרק ה' לקווים המנחים של השמאי הממשלתי ואינה מנכה את הוצאות הפיתוח בהתאם לחוקי העזר של המועצות האזוריות, וזאת כאשר מובא מידע אודות אותן הוצאות פיתוח. יתרה מכך, הרשות אף מפלה בין מגרשים לבניה צמודת קרקע ומשקי עזר, לבין הנחלות.
הרשות במדיניותה, כמונופול ורגולטור בלעדי גורמת במעשיה למעשה לחיוב יתר של אזרחים הרוכשים זכויות בחיוב כפול ואף גבוה מכך.
לתובענה זו חשיבות רבה, שכן הוצאות פיתוח אמיתיות מתקזזות מתשלום דמי הרכישה לרשות, וכאשר מוכרות רק חלק מהן, כי אז האזרח למעשה מחויב בחיוב יתר ללא כל הצדקה.
תנועת האיחוד החקלאי, הפועלת מאז שנות השלושים של המאה הקודמת ומייצגת עשרות ישובים מצטרפת לעמדת לשכת שמאי המקרקעין ודורשת כי הליכי ההשגה על החלטות המנהל יועברו לגורם חיצוני למנהל (ועדת השגות, השמאי הממשלתי) לא רק בתחום השמאי אלא יורחבו גם לתחום המשפטי וגם כאמור בנושא הוצאות הפיתוח.
שינוי זה יביא ליעילות, שקיפות ויבטיח כי האזרח יקבל את יומו בהליך ההשגה בכל תחום שבו נדרשת בפני גורם שלישי מבלי להיות נתון לחסדי הרשות.
מכתב מזכ״ל כפרי האיחוד החקלאי לאגודות התנועה מצ״ב
- עמדה בנושא הוצאות הפיתוח שמאשרת רשות מקרקעי ישראל.pdf (2490 הורדות)
נייר עמדת לשכת שמאי מקרקעין בנוגע להוצאות פיתוח בשומות רמ״י במגזר הכפרי
07 אוק 2024 נכתב ע"י האיחוד החקלאינייר עמדה של לשכת השמאים בנוגע לתחשיב הוצאות פיתוח, עם ביקורת עם המנהל:
חברי לשכת שמאי המקרקעין, במסגרת עבודתם, נדרשים לשומות דמי הרכישה בנחלות במושבים לפי סעיף 8.3 ודמי היוון בשיוך דירות בקיבוצים לפי סעיף 8.4 לקובץ ההחלטות, לצורך חיזוי של תשלומי חובה צפויים בעת מכר הזכויות, במסגרת שומות לבטוחה בנקאית, והן לצורך שומות רמ"י או במסגרת השגה על שומות אלה. שומות מקרקעין הנערכות ע"י רמ"י, משמשות בד"כ כבסיס לקביעת גובה תשלומי דמי החכירה המהוונים. בהתאם לאמור בפרק 1(הגדרות) לקובץ ההחלטות של מועצת מקרקעי ישראל שיעור התשלום נגזר משווי הקרקע ללא פיתוח סביבתי.
ככלל, לשומות הנערכות לשווי קרקע כולל פיתוח סביבתי יצורף נספח חתום על ידי שמאי רמ"י "נספח שווי קרקע ללא פיתוח", בו יפורט סכום מרכיב הפיתוח הסביבתי לניכוי כך שהערך הסופי בנספח יהיה שווי הקרקע ללא מרכיב הפיתוח הסביבתי. ראוי להדגיש, כי להוצאות הפיתוח המוערכות בחסר יש השלכה ישירה על סכום דמי הרכישה/דמי חכירה המהוונים שעל החוכר לשלם, מכאן שיש לבטא את הוצאות הפיתוח הריאליות על מנת שהיתרה לקרקע תשקף את שווי הקרקע האמיתי, כפי שהיא נמסרת על ידי רמ"י, ללא מרכיב ההשקעות בפיתוח.
מתוך מכתב של יו״ר לשכת שמאי המקרקעין, נחמה בוגין, יו״ר וחבר החקיקה, מירי רימון ודוד שקד למנכ״ל רמ״י, יעבו קוינט, יהודה מורגנשטרן, מנכ״ל משרד השיכון, והמשנה ליועמ״ש, עו״ד כרמית יוליס.
המכתב מצורף.
עדכון נוהל עבודה בנושא היוון חלקת המגורים ובנייה בנחלות / אביגדור ליבוביץ, עו״ד
06 אוק 2024 נכתב ע"י אביגדור לייבוביץ, עו״דנוהל עבודה B38.04 - קביעת הזכויות למגורים בחלקת המגורים במושבי עובדים, כפר שיתופי או אגודה חקלאית שיתופית:
ביום 21.8.2024 פורסם עדכון לנוהל העבודה ליישום ההחלטה בפרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל (להלן: "ההחלטה"). לאור כך שהנוהל מורכב ומסורבל וכולל עדכונים רבים במהלך שנים וכן הפניות לסעיפים ולהחלטות נוספות, דבר שמקשה על החוכרים לעקוב ולהבין את העדכונים, ערכתי את נוהל העבודה באופן שמאפשר להבין את המסלולים השונים ואת הדרך לביצוע השומות, לרבות הרחבות במקומות הנדרשים ולהלן יובאו עיקרי ההחלטה והעדכונים:
מטרת ההחלטה:
עיגון זכויות המגורים בחלקת המגורים של חוכרים בנחלות, באמצעות חתימה על חוזה חכירה לחלקה א' של הנחלה וחלקות ב' כולן או חלקן אם הוחלט באסיפה הכללית להחכירן או להחכיר חלק מהן ישירות לבעלי הזכויות בנחלות. לאחר החתימה על הסכם חכירה תבוטל חובת השבת הקרקע למדינה בעת שינויי ייעוד ביחס לחלקת המגורים בלבד!
ביטחון מזון לאומי לישראל 2050 מתחיל בצלחת.
דוח חדש שפורסם ע"י פרופ' אייל שמעוני, סימה ציפרפל, וצוות 'ביטחון מזון' של מוסד נאמן מציג חזון מאתגר: הצלחת התזונתית הנשאפת לישראלים בשנת 2050.
ברוח ההגדרה הבסיסית: "ביטחון מזון הוא כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית וכלכלית למזון מספיק, בטוח ומזין אשר עונה על הצרכים התזונתיים והעדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים".
המחקר מתמודד עם 4 אתגרים מרכזיים:
- יצירת בסיס לתזונה בריאה ומקיימת
- צמצום הפער בין ייצור לצריכה לנוכח גידול האוכלוסיה
- הגדלת ההתבססות על ייצור מקומי
- התאמה לאגן הים התיכון ולתרבות המקומית
אי מסירת הנ"ל – פוטנציאל לצרות
המניע לכתיבת מאמר זה הוא פנייתו אלי של חקלאי, מעסיק עובדים זרים, שנקרא לחקירה לאחר שבביקורת מטעם מנהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה נמצאו אצלו עובדים זרים שלא היו להם הסכמי העסקה.
מאז 2012 ועד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל הגיעו העובדים הזרים לעבודה בענף החקלאות במסגרת ההסכם הבין מדינתי (בילטרלי) מול ממלכת תאילנד. לעובדים אלו נמסר בצורה מסודרת הסכם העסקה שהוכן על ידי רשות האוכלוסין וההגירה האגף לעובדים זרים והוא עונה על דרישות החוק (יש להוסיף לו ספח המבהיר מהו יום המנוחה השבועית ומהם החגים אותם חוגג העובד).
בחודשים האחרונים, חודשי המלחמה, נקלטו אצל חקלאים עובדים זרים ממדינות שונות שהגיעו בדרכים שונות, לאו דווקא במסלול הבילטרלי.
לאחרונה נוכחתי שעובדים זרים שהגיעו לעבודה בחקלאות (כולל משתי המדינות שמולם קיים הסכם בין מדינתי, תאילנד וסרילנקה) לא תמיד הוחתמו על הסכם העסקה ולא נמסרה להם "הודעה על תנאי עבודה".