האיחוד החקלאי
האיחוד החקלאי היא תנועת התיישבות א-פוליטית המאגדת יישובים חקלאיים. של המעמד הבינוני
התנועה הייתה אחת התנועות המיישבות בארץ ישראל ובמסגרתה הוקמו יישובים רבים מאז שנות ה-20 של המאה ה-20.
כיום, פועלת התנועה לקידומם והמשך פיתוחם של יישובים רבים
העתיד כמעט כאן: משרד החקלאות, משרד האוצר ורשות החדשנות יתמכו בהקמת זירות מסחר דיגיטלית לשיווק תוצרת חקלאית טרייה
16 אלף שתילים חדשים של בננה מזן גראנד-נן, נשתלו על ידי צוות ענף הבננות בקיבוץ, בחלקת רשת חדשה, מדרום לכפר הנופש עין גב, בשטח של 55 דונם ויצטרפו לשטחים החקלאיים של קיבוץ עין גב. בכל שנה מתבצעות בענף שתי שתילות אחת באביב והשנייה בקיץ. שתילת הקיץ מתוכננת בעוד שלושה חודשים.
החלה עונת קטיף הדובדבן היבול גדל השנה ויעמוד על כ- 4,000 טון דובדבן !
בוטלו מאות החלטות של מועצת מקרקעי ישראל שתוכנן אינו רלוונטי או שאינו תואם את מדיניות המקרקעין התקפה
(גלובס - 16/05/2019)
מזה שנים רבות מתלוננים חקלאים מעסיקי עובדים זרים על תהליך החלפת עובדים בתום תקופת ההעסקה. העובדים התאילנדים מגיעים לתקופה קצובה של 63 חודשי עבודה (או פחות במידה והם בוחרים לסיים לפני כן) ובסיום עבודתם נדרשת יציאתם לצמיתות מהארץ בטרם יתחיל הליך הבאת עובד חדש לישראל.
בכל מקום עבודה סביר – אפילו!! במשרדי הממשלה – ניתן ומתבצעת חפיפה מסודרת בין עובדים ומתקיים תהליך מסודר של העברת ידע וניסיון לטובת העסק העובד והמעסיק, המשכיות מתן השרות ומזעור הפגיעה בכל הנוגעים בדבר. לא כך הדבר בענף החקלאות. המעסיק נדרש לסיים את העסקת העובד, לשלוח אותו לתאילנד ולהמתין זמן ארוך – בין 50 ל 100 ימים ויותר – עד שיגיע מחליף. רק לאחר הגעת המחליף מתחיל תהליך למידה והכשרה שכולל בתוכו מעבר ללמידה גם את כל בעיות השפה, המנטליות וקשיי ההתאקלמות של עובד חדש שמגיע לארץ זרה. מה שהופך את תהליך ההכשרה לארוך, מייגע ובעיקר מתסכל לכל הצדדים.
גבי בורנשטיין – חולצה כחולה יזמויות (2003) בע"מ
באדיבות משרד עו״ד שמואל גלנץ ושות׳