פסקי דין
גבולות והיקף סמכות בתי המשפט להתערב בהחלטות אגודה שיתופית בנוגע לקבלת חברים חדשים / איתן מימוני, עו״ד
13 ספט 2022 נכתב ע"י איתן מימוני, עו״ד
עניינה של העתירה הינה בקשה מטעם ארז ויפית סרי (להלן: "המבקשים") למתן סעדים בנוגע להצטרפות המבקשים להליך הקצאת מגרשים לצרכי מגורים בקיבוץ אושה (להלן: "משיב 1" או "הקיבוץ") שהינו אגודה שיתופית, לאחר שזה דחה את בקשתם להצטרפות.
ת"א (חיפה) 57660-11-21 סרי נ' קיבוץ אושה ואח', פס״ד מיום 11/3/22
בפסיקה נוספת של בית המשפט המחוזי, אושרה תביעה להעברת זכויות במשק, למרות התנגדות ועד המושב לקבלת התובעים כחברים, ועל אף שהתובעים פסחו על שלב הערעור לאסיפה הכללית.
תא (מחוזי מרכז) 28032-01-21 גבריאל רוקח נ' זיתן – מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פס״ד מיום 24/07/22
מעמדו של הורה חבר קיבוץ אינו כמעמדו של חבר קיבוץ / איתן מימוני, עו״ד
30 אוג 2022 נכתב ע"י איתן מימוני, עו״ד
עניינה של התביעה הינה טענה מטעם גברת ג'נט להב (להלן: "התובעת") לפיה על הקיבוץ להכיר בחברותה בקיבוץ. לעומת זאת סובר קיבוץ שער הגולן (להלן : "הקיבוץ") כי הוא מעולם לא קיבל את התובעת כחברה וכי היא מצויה בסטטוס של "הורי חבר".
ת"א (נצרת) 24698-03-20 להב נ' קיבוץ שער הגולן, פס״ד מיום 27/06/22
סמכות בית המשפט לדון בתביעה הנוגעת לפירוק אגודה / איתן מימוני, עו״ד
11 ספט 2022 נכתב ע"י איתן מימוני, עו״ד
תביעתה של גברת קמילה גל וינקלר (להלן: "התובעת") הינה תביעה רכושית שבאה להוציא נכס מנכסי קיבוץ נווה ים (להלן: "הקיבוץ") שהינו אגודה שיתופית הנמצאת בפירוק. הקיבוץ סובר כי מכיוון שמדובר בתביעה לגבי נכסי האגודה, הרי שהסמכות לבררה הינה בידי המפרק שמונה לאגודה ולא בידי בית המשפט.
ת"א (חיפה) 16246-11-21 וינקלר נ' ים, פס״ד מיום 17/06/22
- ת"א (חיפה) 16246-11-21 וינקלר נ' ים, פס״ד מיום 17/06/22 (12427 הורדות)
תניית בוררות בתקנון אגודה ביחס לסכסוכים בעלי אופי משפטי / איתן מימוני, עו״ד
14 אוג 2022 נכתב ע"י איתן מימוני, עו״ד
עניין ההליך הינו ערעור על הכרעת חוב של עו"ד אורן הראל (להלן: "בעל התפקיד המיוחד") שמונה לשם בחינת תביעת חוב של חצב מושב עובדים (להלן :"האגודה") ונושים נוספים [בנק לאומי לישראל (להלן: "הבנק") ועוזי ז'אנו] והכרעת סדר הנשייה ביניהם.
פש"ר (ב״ש) 8520-08-21 חצב מושב עובדים נ' ז'אנו ואח', פס״ד מיום 13/06/21
מעמד נשייה של אגודה שיתופית ביחס לנושים בעלי שעבוד / איתן מימוני, עו״ד
11 אוג 2022 נכתב ע"י איתן מימוני, עו״ד
עניין ההליך הינו ערעור על הכרעת חוב של עו"ד אורן הראל (להלן: "בעל התפקיד המיוחד") שמונה לשם בחינת תביעת חוב של חצב מושב עובדים (להלן :"האגודה") ונושים נוספים [בנק לאומי לישראל (להלן: "הבנק") ועוזי ז'אנו] והכרעת סדר הנשייה ביניהם.
פש"ר (ב״ש) 8520-08-21 חצב מושב עובדים נ' ז'אנו ואח', פס״ד מיום 13/06/21
בימ"ש העליון ביטל פסק-דין שהרחיב את גבולות שיקול הדעת של פקידי רמ"י / דורון רדעי, עו"ד ו- ניצן גדות, עו״ד
11 אוג 2022 נכתב ע"י האיחוד החקלאי
בית המשפט העליון (כבוד השופטת ענת ברון) ביטל לפני ימים אחדים (7.8.2022) את פסק-דינו של בית המשפט לעניינים מינהלים בתל אביב בעניין צמח וחסיד נ' רשות מקרקעי ישראל (ת"צ 47451-06-17 ו-ת"צ 27129-01-18).
מדובר בפסק-דין שניתן לפני למעלה משנה (10.3.2021) ע"י כבוד השופט ארז יקואל ואשר במסגרתו נתקבלה עמדת רשות מקרקעי ישראל בכל הנוגע לפרשנות החלטה 1370 של מועצת מקרקעי ישראל.
במסגרת פסק-דינו קיבל בית המשפט את פרשנות פקידי הרשות להחלטת המועצה, למרות שפרשנות זו לא הייתה מעוגנת בלשון ההחלטה, וזאת בנימוק לפיו "לא מן הנמנע כי לשון ההנחיה תיסוג מפני כוונת הרשות האמונה על יישום ההנחיה".
בכך נתן למעשה בית המשפט המחוזי לפקידי רשות מקרקעי ישראל משקל רב בכל הנוגע לפירוש החלטותיה של מועצת מקרקעי ישראל, ולא בכדי השתמשה מאז הרשות בפסק דין זה במסגרת התדיינויותיה המשפטיות עם חוכרים ובעלי זכויות.
ביטול פסק הדין נעשה בעקבות הסכם פשרה שאליו הגיעו הצדדים, בהמלצת בית המשפט העליון, שבמסגרתו התחייבה הרשות להשיב לחוכרים הרלבנטיים מחצית מהסכומים שבמחלוקת.
בית המשפט העליון ציין אמנם כי על פניו מדובר בהסכם ראוי, אלא שלאור הוראות סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, הוא העביר את הדיון בנושא לבית המשפט המחוזי.
המערערים בתיק ייוצגו ע"י עוה"ד דורון רדעי, ניצן גדות, ומנשה אליאס, ואילו הרשות יוצגה ע"י עו"ד יעל מיימון.
עע״מ 2910/21 3347/21 עובדיה חסיד ואח׳ נ׳ רשות מינהל מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 07/08/22
- עע״מ 2910/21 3347/21 עובדיה חסיד ואח׳ נ׳ רשות מינהל מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 07/08/22 (12697 הורדות)
- ת"צ 47451-06-17 חסיד נ' מדינת ישראל (12880 הורדות)
אדם שעבר בהצלחה ועדת קבלה מקומית בטרם תיקון החוק, לא צריך לשוב ולעבור ועדת קבלה מורחבת / איתן מימוני, עו״ד
03 אוג 2022 נכתב ע"י איתן מימוני, עו״ד
בשנת 2006 ביקשו העותרים להתיישב בישוב נווה אטיב, ולשם כך עברו הליכים שונים הקשורים לקבלתם לישוב, ובין היתר עברו בהצלחה את ועדת הקבלה של הישוב.
בתקופה זו חוקק חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות, כך שעתה כל המבקש להתקבל לישוב קהילתי מתחייב לעבור ועדת קבלה מורחבת.
במרכז הדיון ניצבת השאלה האם המבקשים להתקבל לישוב מחויבים לעבור ועדת קבלה מורחבת, אף שכבר נמצאו כשירים על פי ועדת הקבלה המקומית.
עת"מ (נצרת) 28224-03-21 שריקי ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 29/09/21
האם מכירת ״דירת מעטפת״ ערב כניסתו לתוקף של תיקון חוק מיסוי מקרקעין מזכה בפטור ממס שבח ?
21 יול 2022 נכתב ע"י האיחוד החקלאיזוג ביקש למכור "דירת מעטפת" בבניין מגורים בפטור ממס שבח ערב כניסתו לתוקף של תיקון חוק מיסוי מקרקעין. הזוג שיפץ את הדירה, בידיעה כי הרוכש אינו מעוניין בכך, ומתוך הנחה כי הרוכש יהרוס את השיפוץ ימים ספורים לאחר שיבוצע, כפי שאכן קרה.
האם זכאי הזוג להנות מפטור ממס שבח במכירת דירה זו? מנהל מיסוי מקרקעין השיב לשאלה זו בשלילה. החלטתו נהפכה על-ידי ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.
כב׳ המשנה לנשיאה (בדימוס) נ׳ הנדל ציין כי פרשנות סעיף 84 לחוק מובילה למסקנה כי יש לבחון שתי שאלות: האחת, האם העסקה מלאכותית, בדויה, או נועדה להפחתת מס או הימנעות ממס בלתי-נאותה? השנייה, בהנחה שהתשובה לשאלה הראשונה חיובית, האם נכון להתעלם ממנה בראי תכלית החוק?
שאלות אלו נובעות מהפסיקה, מהספרות המקצועית שאומצה על-ידי הפסיקה ומפרשנות ראויה. ניתן לסבור שאין חשיבות להכרעה אם מגדירים את העניין כשני שלבים או כשלב אחד שכולל שתי שאלות. אך לנוכח התפתחות הפסיקה, וכן מבחינה אנליטית, נכון יותר להתייחס אליהם כשני שלבים, שכן התכלית של תכנון המס היא שאלה נפרדת שתיבחן רק אם ישנה עילה להתעלם ממנו.
לדעת הש׳ הנדל במועד המכירה, לאחר השיפוץ, בדירתם של המשיבים היה, מבחינה אובייקטיבית, פוטנציאל ממשי למגורי קבע. יוצא אפוא שהדירה שמכרו המשיבים היוותה במועד המכירה "דירת מגורים". אולם לפי מבחן יסודיות הטעם המסחרי, העסקה שביצעו המשיבים היא עסקה מלאכותית, במובן שבו הם למעשה מכרו דירת מעטפת ולא דירת מגורים, וכך יש למסות מכירה זו. וכי העסקה בין המשיבים לבין הרוכש הייתה אפוא, מבחינת תוכנה ומהותה הכלכליים, עסקה למכירת דירת מעטפת. משכך, על-פי סעיף 84 לחוק מיסוי מקרקעין, המערער רשאי להתעלם מביצוע השיפוץ בדירה ולמסות את מכירת הדירה כאילו הייתה דירת מעטפת, ואין להתערב בהחלטתו לעשות כן.
לעומתו סבר הש׳ מינץ והש׳ עמית כי אמנם אין לשלול מקרים שבהם מעשה שיבצע נישום על מנת להיכנס לגדרו של פטור או הטבת מס אחרת בחקיקה ייחשב כעסקה אשר אחת ממטרותיה העיקריות היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותה. אלא שאין זה המקרה שלפנינו. כפי שקבעה ועדת הערר, מדובר בדירה בבניין מגורים שעל פי טיבה וטבעה נועדה למגורים. השימוש היחיד המותר בה הוא שימוש למגורים, והיא נרכשה על ידי המשיבים למטרת מגורים. המחוקק התכוון להעניק פטור ממס במכירת דירת מגורים מעין זו. במילים אחרות, מתן פטור למשיבים במכירת דירתם אין בו משום עיוות של כוונת המחוקק.
והוסיף הש׳ עמית כי במקרה דנן אין הוא סבור שיש "לבודד" את פעולת השיפוץ ולהשקיף עליה בבדידותה, ואז "להקרין" ממנה על עסקת המכר באופן השולל מהדירה את עובדת היותה "דירת מגורים" בעת מכירתה. לשון אחר, בחירתם של המשיבים לשפץ את הדירה בסמוך למועד מכירתה כדי להכניסה בגדרו של הפטור, אין בה כדי לצבוע את העסקה בצבעים מלאכותיים.
והזכיר את דבריו מפס״ד אחר בנושא כי ״ …המטרה שצריכה לעמוד לנגד עינהן של רשות המס אינה לפלס לעצמן את הנתיב הפרשני המוביל לגביית מס בשיעור הגבוה האפשרי, אלא לחתור לגביית מס על פי הוראות החוק ותכליתן״.
הערעור נדחה בדעת רוב כנגד דעתו החולקת של כב׳ המשנה לנשיאה (בדימוס) הש׳ הנדל.
את המשיב ייצגו עו״ד זיו שרון ועו״ד רם כספי.
ע״א 6107/20 מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב נ׳ נירה מעין ואח׳, פס״ד מיום 19.7.22
