זום – המגיפה משנה סדרי עולם / שמואל גלנץ, עו״ד

עוד אמצעי המאפשר ניהול תביעה על ידי עובדים זרים...

לאחרונה נדרשתי להגן על מעסיק שהעובד התאילנדי שלו הגיש תביעה לאחר שיצא את הארץ. ב"כ של העובד מבקש לנהל את ההליך לרבות להעיד את העובד ולקיים חקירה מרחוק באמצעות האינטרנט.
בין נתבעת לתובע, "התגוששות", האחרון מבקש לאפשר לו לתת עדותו ולהחקר באמצעות הזום והנתבעת מנגד מתנגדת לכך מסיבות פרקטיות ומשפטיות. בעת כתיבת המאמר דנא טרם הוכרעה המחלוקת על ידי בית הדין  האזורי לעבודה בירושלים שם הוגשה התביעה.

דרך המלך, כך היה עד לאחרונה, בה הולך עובד זר המגיש תביעה כנגד מעסיקו הישראלי היא הגשת תביעה בצירוף תצהיר ובקשה (שמאושרת כמעט אוטומטית) למתן עדות מוקדמת וחקירה סמוך ליציאת העובד את הארץ. בהמשך מתקיים נוהל רגיל – הגשת כתב הגנה, דיון קדם משפט, גילוי מסמכים, תצהיר המעסיק וחקירתו והגשת סיכומים.

מגיפת הקורונה הכניסה לחיינו את הזום איתו הוטמעה במערכת המשפט טכניקה של היוועדות מרחוק. כך בין היתר מותר בתנאים מסויימים אימות חתימה מרחוק, אישור תצהיר באמצעות היוועדות חזותית ואף קיום דיון באמצעות היוועדות חזותית לרבות קיום דיוני הוכחות בהם מתקיימת חקירת עדים.

התנהלות של דיון בהיוועדות חזותית מוסדרת בתקנות ובהתאם היא מתקיימת אם כך מחליט בית הדין.

מעשה שהיה^[1].

סיני שעבד בישראל בענף הבניין כ-6 שנים שב לארצו עת פג תוקף היתר העבודה שלו בישראל. העובד בחר שלא לנקוט בדרך המקובלת של מתן עדות מוקדמת טרם צאתו את הארץ, הגיש בישראל תביעה לקבלת זכויות שונות על סך של למעלה ממליון ₪, בהמשך חתם על תצהיר בקונסוליה הישראלית בסין וביקש להחקר על תצהירו באמצעות האינטרנט בהיוועדות חזותית. לטענתו הגעה לישראל בתקופת מגפת הקורונה למעשה בלתי אפשרית.

הנתבעת התנגדה לדרישה בנימוקים שונים, משפטיים ואחרים.
בית הדין האזורי לאחר ששקל את טענות הצדדים החליט לקבל את בקשת התובע; "תוך מתן המשקל המתאים לעדות נוכח מגבלותיה". נפסק כי העדות תשמע בכפוף בין היתר למילוי התנאים הבאים:
"א. התובע ישהה בעת מתן העדות לבדו בחדר ליד שולחן ריק עם חיבור מהיר לאינטרנט.
ב. התובע יתחבר לדיון עם מיכשור הכולל מצלמה, מיקרופון ורמקול... המצלמה תוצב במרחק שיאפשר התרשמות ברורה מפניו של העד וכן צפיה... בחלל החדר שבו הוא נמצא..."

על החלטתו זו של בית הדין האזורי הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה^[2], זה לאחר התייחסות לטענות הצדדים אישר קיומה של חקירה בהיוועדות חזותית במגבלות שקבע בית הדין האזורי (שהיית התובע לבדו בחדר, שימוש באינטרנט מהיר, מכשור מתאים).

בית הדין הארצי קבע כי החלטת בית הדין האזורי הסתמכה על תקנות בהן התנאים שבהתקיימם תתאפשר גביית עדות בהיוועדות חזותית. צויין כי ביה"ד האזורי היה ער לקשיים הטכניים במתן עדות מרחוק והתנה את מתן העדות בדרך של היוועדות חזותית בקיומם של תנאים טכניים אותם פירט בהחלטתו. משכך, נפסק כי לתובע -אזרח סין – יתאפשר ליתן עדות ולהחקר בדרך של היוועדות חזותית כשהוא שוהה בארצו,  בכפוף למילוי התנאים שפורטו.

בשולי הדברים:
ניהול הליך באמצעות האינטרנט הולך וצובר תאוצה ומאפשר ניהול תביעות על ידי עובדים זרים נגד מעסיקיהם לשעבר כשהם אינם בארץ. ההליך אמנם מעורר קשיים טכניים וגם בעיקר הוא מאיין למעשה את האפשרות להשתת הוצאות ו/או הענשת העובד במקרה של מתן עדות שקר ו/או הגשת תביעת סרק.
בהינתן שהאמצעי כאמור הולך מתמסד ומתרחב ראוי שהמעסיקים יהיו מודעים לדבר.

^[1] סע"ש 21379-09-18 Cui Yihai  נגד סטון ואח'

^[2] בר"ע 22083-06-22 סטון ואח' נ' Cui Yihai