שוב, כמו ביום הבחירות לרשויות המקומיות עולה שאלת העסקת עובדים זרים ביום הבחירות לכנסת. גם כאן אותה דילמה ...
בחוק יסוד: הכנסת(1) : "יום הבחירות יהיה יום שבתון...".
בחוק הבחירות לכנסת(2) (להלן "החוק"): "עובד שעבד אצל מעסיק לפחות 14 ימים רצופים לפני יום הבחירות, ...ישלם לו המעסיק את השכר שהעובד היה משתכר אצלו ביום הבחירות אילולא שבת".
ביום הבחירות – יום השבתון – (בניגוד למצוות המחוקק לגבי יום המנוחה השבועית, שם כללית, אסורה בתכלית העסקת עובדים) מותרת העסקה, בהסכמת העובד. במקרה של העסקה ביום הבחירות זכאי העובד לשכר עבודה כפול.
בס' 1 לחוק, סעיף ההגדרות, נאמר: ""בוחר" – בעל זכות לבחור לכנסת".
""רשימת-בוחרים" – פנקס הבוחרים שהוכן לפי הוראות חוק זה, הכולל את כלל רשימות הבוחרים".
ברי, שעובדים זרים, מסתננים, משתלמים וכיוצא באלה אינם מופיעים בפנקס הבוחרים ואינם בעלי זכות בחירה. למרות זאת החוק אינו מחריג אותם לעניין תשלום שכר ביום הבחירות. כנחזה לעיל, החוק אינו מסייג את העובדים הזרים לעניין שבתון בתשלום ביום הבחירות.
על פניו, עילת יום שבתון ביום הבחירות אינה רלוונטית למי שאין לו זכות בחירה. יחד עם זאת, אולי מחמת חוסר תשומת לב, לא הוחרגו בחוק מי שאינם בעלי זכות בחירה. במציאות זו קיימת סתירה בין לשון החוק לתכליתו.
מעשית, כל עוד לא שונה החוק ולא ניתנה פרשנות משפטית מוסמכת, עומדת ותלויה ללא פתרון השאלה בדבר זכותו של מי שאינו בעל זכות בחירה ליום שבתון בתשלום.
בעבר עסק בית המשפט העליון לא אחת בסוגיה של פרשנות חוקים. בית המשפט העדיף במקרים רבים את דרך הפרשנות התכליתית. דרך שבה בודק בית המשפט את כוונת המחוקק, את הרציונל העומד מאחרי דבר החקיקה.
לעניינינו ננסה להקיש מפסה"ד(3) המפורסם שניתן בבית המשפט העליון בהרכב מורחב בשאלת פרשנותו של חוזה, שם נקבע: "עיקר העיקרים בפירושו של חוזה הוא אומד דעתם של הצדדים לו" ועוד: "על אומד דעתם של הצדדים להסכם ניתן ללמוד מתוך תכליתו".
לגבי יום הבחירות, אין ספק כי עילת השבתון, היינו מימוש הזכות לבחור, אינה רלוונטית לגבי מי שאין לו זכות זו.
תהא זו הנחה סבירה להניח כי אי החרגת עובדים שאינם בעלי זכות בחירה לעניין חובת תשלום שכר עבודה ביום הבחירות, נובעת מכך כי בעת חקיקת חוק הבחירות בשנת 1969 לא ניתנה הדעת למי שאינם בעלי זכות בחירה עקב העובדה שתופעת העובדים הזרים עוד לא היתה קיימת. ואולם מאז זרמו מים רבים, אפילו בירדן, מאז, בארץ עשרות אלפי עובדים "הזכאים" מכ̇ח החוק לשכר ביום הבחירות אף שאינם בעלי זכות בחירה.
מתבקש איפוא שינוי חקיקה או למצער הנגשת השאלה לערכאות כדי שאלה יורו הלכה שההגיון יכול להכיל בהעדר התייחסות של המחוקק.
- סעיף 10 בחוק יסוד הכנסת.
- חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב] התשכ"ט-1969, בס' 136.
- דנא 2045/05 ארגון מגדלי הירקות נ' מדינת ישראל
