פסקי דין

בני זוג לשעבר, שהינם חברי הקיבוץ אפיקים (להלן: "הקיבוץ"), הגישו תביעה לביהמ"ש לסעד הצהרתי בדבר זכאותה של האישה לשיוך דירה עבורה בלבד. הקיבוץ מצדו הגיש תביעה לעיכוב הליכים על מנת לפנות ראשית לבוררות.

עת"מ(נצרת) 36044-10-19 – פלוני וא' נ' קיבוץ אפיקים, פס״ד מיום 03/08/2020

 

 

בית המשפט העליון קבע לראשונה כי ערעור על החלטת רשם בענייני בוררות תוגש בזכות בפני בית המשפט שבו מכהן הרשם.

בית המשפט העליון קובע כי בעניין זה אין להבחין לעניין הזכות לערעור בין אם זה פסק דין או החלטה אחרת של הרשם שעליה מבקשים לערער.

רע"א 3736/20 פלוני נ' זאב רום, פס״ד מיום 20/10/20

בית המשפט העליון קבע בימים אלה כי הזכויות הקנייניות של המערערות הם הקובעות את זכותם של בעלי הזכויות בקרקע .

מדובר על ערעור שהוגש לבית המשפט העליון על פסק דין של בית המשפט המחוזי שהוגש בהמרצת פתיחה שבה עתרו המערערות לסעד הצהרתי הקובע כי מטרת החכירה היא "מגורים א' " ולא "משק עזר".

ע"א 7023/18 גוטמן רחל ורות ארבל נ' רשות מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 01/10/2020

פסק דין חשוב מיום 8.7.2020 שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בלוד אשר התערב באופן חריג בממצאים עובדתיים של בית משפט קמא וקבע כי שני אחים יהיו שותפים במשק בחלקים שווים בנחלה כאשר השימוש שיעשה על ידי כל אחד מהם הוא השימוש הנעשה על ידיהם. פסק דין זה עומד  בניגוד לנוהלי מנהל מקרקעי ישראל שהגבילו רישום משקים ע"ש בעלים אחד בלבד (אלא אם כן מדובר בבני זוג).

במרכז הדיון עמדה בקשה למתן צו מניעה זמני, אשר יאסור על האגודה השיתופית בית לחם הגלילית "למשוך" תוכנית שעניינה הסדרת הגבול שבין משק מבקשי הצו לבין משק שכניהם. עובר לשנת 2011 הגישה האגודה תוכנית אשר עניינה הסדרת גבולות בין כלל הנחלות במושב בית לחם הגלילית (להלן: "התוכנית הראשונה").

התוכנית הראשונה אושרה לגבי כלל הנחלות במושב למעט לגבי הגבול בין נחלת מבקשי הצו לנחלת שכניהם (אשר התנגדו שניהם לאותה תוכנית). לימים בשנת 2016, יזמה והגישה האגודה תוכנית נוספת (להלן: "התוכנית השנייה"), שעניינה הוא הסדרת הגבול הספציפי שבין משק משפחת מבקשי הצו למשק שכניהם. במסגרת הדיון באותה תוכנית החליטה ועדת התכנון שבידיה הופקדה התוכנית, כי התוכנית אכן תופקד בידיה אך זאת בכפוף לחתימה על כתב שיפוי, למקרה ותוגש כנגדה תביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה.

האגודה מצידה, דרשה כתנאי לחתימתה על כתב השיפוי מול ועדת התכנון, שהמבקשים יחתמו כלפיה "גב אל גב" על כתב שיפוי בנוסח דומה, אך המבקשים סירבו. חתימת כתב השיפוי הנ"ל עומדת במוקד הסכסוך בתביעה.

ת"א (נצרת) 35028-06-20 אנקר ואח' נ' אגודה שיתופית בית לחם הגלילית, פס״ד מיום 04/04/2020

 

 

פסק הדין עוסק בתביעה של קיבוץ כפר החורש לסילוק יד במקרקעין, זאת בשל פלישתה של הנתבעת למקרקעין הנחכר על ידי הקיבוץ, הגובל במקרקעין של הנתבעת.

ת"א(שלום)(נצרת) 62949-11-17 קיבוץ כפר החורש אגודה שיתופית נ' מעון נצרת בע"מ, פס״ד מיום 21/07/2020

 

 

לאחרונה התקבלו שתי החלטות חשובות, על-ידי בית המשפט המחוזי בחיפה ועל-ידי בית משפט השלום בקריות, בעניין סעד זמני למניעת מסיגי גבול מפני המשך פלישותיהם לשטחי מרעה כפי שנהגו לעשות מזה כ- 20 שנים. מדובר בשטחי מרעה, אשר הוקצו על-ידי רשות מקרקעי ישראל למשרד החקלאות, והאחרון העניק זכות שימוש בשטחים למגדלי בקר - באופן בלעדי לצורך רעיית עדר הבקר שברשותם.

מדובר בשטחי מרעה בהיקף של כ-4,000 דונמים. במשך שנים נהגו הפולשים להיכנס לשטחי המרעה, ולעשות בהם שימוש, תוך שרשויות המדינה מבצעות מפעם לפעם הליכי סילוק יד כנגדם. עם זאת, לא היה בכך כדי למנוע את הפלישות והשימוש האסור. בשנים האחרונות, החלו להירשם אירועי אלימות קשים בין מגדלי הבקר לבין הפולשים. לאחר שפעולות מדינת ישראל לסילוק הפולשים לא הביאו להרחקתם, פנו מגדלי הבקר לארגון השומר החדש, בבקשה לקבלת סיוע בעניין.

ארגון השומר החדש החל הן לבצע שמירות על שטחי המרעה, הן לסייע בסילוק ידם של הפולשים במקרים של פלישות חדשות והן הנחה את מגדלי הבקר לפנות לערכאות משפטיות בעניין.

ת"א (שלום)(נצרת) 544140518 אלמקייס נ' בשיר ואח', פסד מיום 13/06/18

ת"א (שלום)(קריות) 67743-02-20 חייקה ואח׳ נ׳ נעים ואח׳, החלטה מיום 04/08/2020

רע״א (חיפה) 40213-04-20 חייקה ואח׳ נ׳ נעים ואח׳, פס״ד מיום 02/07/2020

ביום 18.8.2020 ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט יעקב דנינו) במסגרתו התקבלה תביעת קיבוץ כפר מנחם לקבלת פיצויים בגין הפקעת מקרקעין כנגד המועצה האזורית "יואב". במסגרת פסק הדין חויבה המועצה בתשלום סך של 2,633,906 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך של 60,000 ₪ לטובת הקיבוץ תוך הבעת ביקורת חריפה מצד בית המשפט על התנהלותה של המועצה.  

קיבוץ כפר מנחם יוצג ע"י עורכי הדין אביתר קנולר ויניב בירנבאום ממשרד קנולר ושות'.

מושב נתבע לשלם היטל השבחה בגין שינוי יעוד של מקרקעין הכלולים בחוזה המשבצת (במקרה זה חוזה משולש, הכולל את הסוכנות היהודית), שהיו ביעוד ציבורי ולא חקלאי, ליעוד של תחנת תדלוק. התחנה נבנתה על ידי תאגיד בשליטת המושב.

המקרה הגיע לדיון בבית המשפט העליון.

היטל השבחה הינו היטל החל מכוח חוק התכנון והבניה החל במקרה של השבחת מקרקעין.

התוספת השלישית לחוק קובעת כי השבחה הינה  "עליית שוויים של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג".

כן נקבע כי " היו המקרקעין מוחכרים לדורות, ישלם החוכר את ההיטל" (ההדגשה שלי, ח.ש.).

ע"א 8331/17 רשות מקרקעי ישראל ואח' נ' שאולה באטה, פס״ד מיום 12/07/2020

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.