מינוי בן ממשיך והסוגיות הנובעות ממנו מופיעים בתדירות הולכת וגוברת בבית המשפט ברחבי הארץ. כך, בעלי משק שבחרו למנות בנם או בתם ל'בן ממשיך', לעתים לפני עשרות בשנים, מבקשים לבטל את המינוי בטענות שונות. בתי המשפט נדרשים לסוגיה בכל מקרה לגופו, תוך ניתוח הנסיבות השונות. בהתאם, הפסיקות בנושא רבות ומגוונות, ומבטאות מספר גישות שונות בהתייחס לסוגיה.

לאחרונה ניתן פסק דין ייחודי בנושא בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, מאת השופטת  ג'מילה ג'בארין כליפה (תמ"ש (נצ') 11744-07-13).

ניסיוני מלמד כי פעמים רבות, היחסים המסחריים בענפי החקלאות מוסדרים תחת תנאי אשראי נדיבים. בדרך כלל מלבד תנאי האשראי הנדיבים קיימים גם יחסי אמון והצדדים "פתוחים" זה מול זה בסכומים גבוהים. לעיתים הצד החשוף מגבה עצמה בביטחונות, כדוגמת ערבות אישית או שטר חוב.  כך לדוגמא בענף הלול מבוצע לעיתים התשלום בגין מדגר האפרוחים רק לאחר שיווק הלהקה. כאשר גוף קורס כלכלית בדרך הוא מותיר אחריו חובות במיליוני ₪.

יש לזכור כי לעיתים קרובות במקרים אלו מי שנתן ערבות אינו בעל יכולת כלכלית לפרוע החוב. אספר לכם כי במסגרת תיק המתנהל ממש בימים אלו הגישה מדגרה, המיוצגת על ידי משרדנו, תביעה כנגד חברה שתחום עיסוקה הוא בעלי חיים ועופות. אותה חברה נותרה חייבת למדגרה סך של למעלה ממיליון ₪ בגין אפרוחים שרכשה ולא שילמה את תמורתם. לפנים משורת הדין הסכימה המדגרה לפרוס את החוב לתשלומים, אולם כאשר גם בכך לא עמדה החברה הוגשה תביעה לתשלום מלוא החוב. בין הנתבעים היו גם מנהלי החברה ובעליה, אב ובנו, אשר בין הצדדים אין מחלוקת כי אף הם חבים בחובותיה של החברה. התביעה, אשר נסמכה על הסכם בכתב, הוגשה בהליך המכונה "סדר דין מקוצר".

בהליך זה לא עומדת לנתבע זכות אוטומטית להגיש כתב הגנה, ועליו להגיש לבית המשפט "בקשת רשות להתגונן". רק אם תתקבל בקשה זו יהיה רשאי הנתבע להגיש כתב הגנה. עם זאת,  נוכח זכות הגישה לערכאות מקלה הפסיקה עם הנתבע וקובעת כי על המבקש רשות להתגונן מוטל עול הוכחה מצומצם, לפיו עליו להוכיח כי בידיו הגנה לכאורה, וזאת מבלי שמוטלת עליו החובה להוכיח כיצד תוכח גרסת הגנתו. בשלב זה, בו בית המשפט אינו נדרש לשאלת מהימנות המבקש, ואינו נדרש לקבוע ממצאים, עליו לבחון את חומר הראיות שהובא בפניו בכדי לקבוע האם ההגנה משוללת כל יסוד ואינה עולה מעבר לכדי "הגנת בדים".

תא"ק (שלום)(ת״א) 32297-10-16 קבוצת יבנה נ' מ.א. שפע חקלאות בע"מ ואח'

שאלת זכות העיון במסמכי האגודה מעסיקה לא מעט הן חברי מושב אשר מעת לעת מעוניינים לבחון החלטות, פרוטוקולים או הסכמים שערכה האגודה והן נושאי תפקיד באגודה (למשל חברי ועד) אשר לא תמיד יודעים כיצד להתמודד עם דרישות חבר אגודה לעיין במסמכים. האמור מקבל משנה תוקף עת ישנן מחלוקות בין האגודה לחבר האגודה והחבר מעונין לעיין במסמכים כדי לחזק את טענותיו כנגד האגודה. להלן אסקור בפניכם הסוגיה.

תקנה 37 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975 קובעת כי "לכל חבר האגודה הזכות לעיין בספרי הפרוטוקולים של האסיפה הכללית, המועצה, הועד ויתר רשויות האגודה, תוך שבעה ימים מיום שדרש". כלומר, באשר למסמכים אלו לא יכולה להיות מחלוקת כי לחבר האגודה הזכות לעיין בהם. תקנה 4 לתקנות האגודות השיתופיות (הוראות כלליות), תשל"ו-1976 קובעת כי: "כל אדם רשאי לעיין, במשרד הרשם, במסמכים המפורטים להלן, לאחר ששילם את האגרה שנקבעה לכך:  (1) פנקס הרישום; (2) העתק תעודת הרישום של האגודה; (3) תקנותיה של אגודה; (4) פנקס השעבודים שהאגודות הטילו על נכסיהן, ופנקס השעבודים לזכות האגודה; (5) צו מאת הרשם; (6) כל מסמך אחר בהסכמת הרשם". מכח קל וחומר, אין ספק כי גם לגבי מסמכים אלו, בהם רשאי לעיין כל אדם, קיימת זכות עיון לחבר האגודה. בעניין זה יש להוסיף כי בהתאם לפסיקה הזכות לעיין במסמכי האגודה כוללת בתוכה גם את הזכות לצלמם.

* 31/190/11 (רשם האג״ש) יואב פוזנר נ' אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזיכרון יעקב בע"מ (פורסם בנבו, 14.08.2011)

בשנים האחרונות ניכרת מגמה של הגברת פעולות האכיפה מטעם הרשות המוסמכת על ביצוע חוק ההתיישבות במשרד החקלאות, אשר מגישה כתבי תביעה כנגד קיבוצים ומושבים שעושים, לכאורה, שימוש חורג בקרקעות חקלאיות ללא קבלת היתר בהתאם לחוק. כתוצאה מכך, מבקשת הרשות את הפקעת הקרקע מרשות האגודה והשבתה לרמ"י, הפועלת בשם מדינת ישראל.

(ע"א 10998-02-16 – תלמי מנשה אגודה שיתופית נ' הרשות המוסמכת לפי חוק ההתיישבות)

במקום בו חלו יחסי עובד-מעסיק ושולמו זכויות ביתר האם יושבו תשלומי היתר למעסיק?

מידי פעם נזקק בית הדין לעבודה לשאלה האם קשר בין מבצע עבודה למזמינהּ נופל בגדר יחסי עובד-מעסיק. כידוע לקביעה כי מבצע עבודה הינו "עובד" משמעויות  רבות משקל בהקשר לזכויות שונות מכֺח דיני העבודה. מקרה שכזה נקרה לבית הדין האזורי לעבודה באילת (באר שבע)(1).

 ע"ע (ארצי) 3575-10-11 ענת עמיר נ' חברת החדשות הארצית בע"מ.

יחסי האגודה החקלאית, קרי המושב, וחבר האגודה, הינם יחסים מורכבים. המושב הינו בעל זכויות בקרקע, במכסות מים, ונוסף על כך ישנם יחסי שכנים, שיתוף כלכלי ברמה כזו או אחרת, ולרוב גם קרבת משפחה בין רבים מחברי המושב.

דוגמא למורכבות היחסים, למורכבות הזכויות בקרקע החקלאית ("קרקע המשבצת"), וכן להתנהלות נכונה של אגודה שיתופית חקלאית, ניתן למצוא בפסק דין שניתן על ידי כב' השופטת בוסתן בבית המשפט המחוזי מחוז מרכז

הפ (מרכז) 37146-01-12‏ ‏ רמי בן ישי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 31/12/2013

כמי שמייצגת הן מושבים והן חברי אגודות אני יכולה לספר כי הליך בחירת ועד הנהלה במושב בדרך כלל אינו עובר "תחת הרדאר". עם זאת, בהחלט ישנם מושבים בהם ההליך מתגנהל על מי מנוחות. באחד מהמושבים האלו עמד המושב בפני בחירות לועד אשר לפי התקנון צריך למנות 7 חברים. רק 7 חברים הגישו את מועמדותם. האם צריך לקיים הליך הצבעה או שניתן להכריז כי "הועד נבחר ללא בחירות"?

מה אתם חושבים? הנה התשובה לפניכם-

* עמ"נ (מינהליים י-ם) 11318-05-13 דוד כחלון נ' זיתן מושב עובדים להתישבות שיתופית (פורסם בנבו, 26.06.2013)

ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לענייני משפחה, אשר קבע כי יש לפנות את המערערים (אחים של המשיב ומשפחתו) מהמשק החקלאי אשר היה שייך להוריהם המנוחים של הצדדים.

עמ"ש - 5174-09-15– א.ג נ' א.מ, פס״ד מיום 17/02/17

ידוע הדבר כי במשק חקלאי ניתן לבנות, בדרך כלל, שלוש יחידות דיור.

לכן, במקרים רבים מבקשים הילדים לבנות את ביתם על משק ההורים, כפתרון דיור זמין. הבונים משקיעים מיטב כספם בבניה, לעתים כאשר המשק אינו רשום על שמם, או שאינם רשומים כבנים ממשיכים.

אך מה קורה כאשר הנחלה עליה מבקשים לבנות כבר ממושכנת לטובת בנק או נושה אחר? האם בן הבונה במשק ההורים כפוף למשכנתא שלקחו ההורים, גם בלי קשר לבית שבנה?

ע"א  5922/15 בנק דיסקונט נ' קרויזר ואח', פסק הדין מיום 26.4.2017.