ביהמ״ש המחוזי קיבל עתירה החלטות המועצה האזורית ברנר ("המועצה") והוועד המקומי של מושב בית אלעזרי המצוי בתחום המועצה ("הוועד המקומי" ו"המושב", בהתאמה) לדחות את בקשת העותרים להקים מקווה טהרה בתחומי המושב והמועצה.

ביהמ״ש ציין כי מעת שעניין מסוים מסור לסמכותה של מועצה אזורית, אזי על מנת "להוציא" את אותו עניין מגדר סמכויות המועצה "לטובת" ועד מקומי, יש להראות האצלה מפורשת של אותה סמכות קונקרטית מהמועצה לוועד המקומי; ומקום שלא כך הוא, הרי שהדבר נותר בסמכותה המקורית, הגורפת והשיורית של המועצה.

ובעניין זה הסמכות להחליט האם להקים מקווה אם לאו היא סמכותה של המועצה; סמכות זו לא הואצלה לוועד המקומי; וההחלטה של המועצה בעניין היא זו שעומדת לביקורת שיפוטית לפי כללי המשפט המנהלי לעניין אופן קבלת ההחלטה והפעלת שיקול הדעת.

זכות היסוד של הפרטים בחברה לחופש דת ופולחן אינה אבסולוטית. כך, אף בהינתן קבוצת מיעוט גדולה כמו בענייננו, המבקשת לממש זכות זו. יש לאזן את הדברים מול צרכים ואילוצים אחרים, ומול זכויות יסוד אחרות ככל שהן רלבנטיות לעניין.

עת״מ (מרכז) 26581-04-21 בוני ואח׳ נ׳ מועצה אזורית ברנר ואח׳, פס״ד מיום 24/03/2023

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) אישרה לאחרונה בכתב כי לישובים קהילתיים ולהרחבות של יישובים חקלאיים (קיבוצים ומושבים), אשר מצויים במרכז הארץ ועומדים בכמה תנאים, תינתן הזדמנות אחרונה להקצות מגרשים בפטור ממכרז עד סוף 2023.

הקבלה להרחבות וליישובים הקהילתיים תיעשה באמצעות ועדת קבלה ולא באמצעות מכרז.

התפתחות זו אינה משנה את הכללים החלים על קליטה ועל קבלה לחברות לאגודות עצמן – קבלה לחברות בקיבוץ או במושב.

ביהמ״ש העליון בשבתו כבג״ץ דחה עתירה להורות לרשות מקרקעי ישראל לבטל הסכם חכירה במקרקעין במושב בני ציון שעליו הוקמה חוות שרתים בהמשך להסכם חכירת משנה שנחתם במין המושב לרשות.

ביהמ״ש ציין כי העתירה לוקה בשיהוי כבד וכי בכל הנוגע לטענות התכנוניות דין העתירה להידחות על הסף גם מחמת קיומו של סעד חלופי, שכן מקומן של טענות הנוגעות להליכי תכנון להתברר לפני הערכאות המתאימות – גורמי התכנון וערכאות הערעור על החלטותיהם – במועדים הקבועים בחוק.

בג"ץ 6688/22 הצלחה - לקידום חברה הוגנת נ׳ רשות מקרקעי ישראל ואח׳, פס״ד מיום 25/01/2023

בית משפט לעניינים מנהליים דחה עתירה של מועמדים לקבלה ביישוב צורית, שמועמדותם נדחתה על ידי וועדת הקבלה האזורית וע"י וועדת ההשגות לפי תיקון 8 לפקודת האגודות השיתופיות.

נקבע כי לאור התנהלותם של העותרים במשך השנים, אשר גרמה לחיכוכים רבים ביישוב, והעובדה שהעותרים לא לקחו אחריות ולא שינו את התנהגותם, ישנו חשש ממשי לפגיעה במרקם החברתי תרבותי של היישוב ולפיכך מועמדותם לישוב צורית ועתירתם נגד ועדת ההשגות נדחתה.

עת"מ (חיפה) 14720-07-21 רוזנברג נ' וועדת ההשגות ואח' (18.1.2023)

שני פסקי דין של בית המשפט המחוזי מהחודשים האחרונים מכירים במעמדה ובחשיבותה של המלצת האגודה על מועמדים לרכישת מגרשים בהרחבות ובישובים קהילתיים בנגב ובגליל.

פסקי הדין מאשרים את סמכותן של האגודות לקבוע קריטריונים לדירוג מועמדים ולגיבוש המלצה עליהם ומכירים בחשיבות צרכי הישוב והקהילה, לרבות צמיחה דמוגרפית וקליטת בני המקום.

תביעת ענק של מי שהיה מנהל הגד"ש בקיבוץ גניגר נסתיימה בחיובו לשלם לקיבוץ (רק) 25,000 ₪ (מתוך רחמים), השתתפות בהוצאות הקיבוץ^[1].

עובד הקיבוץ ששימש כמנהל הגד"ש, בהמשך גם הפרדס, קרוב ל-15 שנים פוטר וכעבור 4 שנים הגיש נגד הקיבוץ תביעת ענק לתשלום סכומים שלטענתו מגיעים לו גם מכוח צו ההרחבה בענף החקלאות לעובדים בדירוג חודשי מנהלי. בהם: הפרשי שכר, תוספת ותק, מענק שנתי, משכורת 13, דמי כלכלה, תוספת משפחה, דמי הבראה, הפרש פיצויי פיטורים, השלמה לקרן פנסיה, השלמה לקרן השתלמות, ימי חופשה, דמי חגים, שעות נוספות, עבודה בשבת ובחגים, דמי הודעה מוקדמת, פיטורים שלא כדין ופיצוי בגין עוגמת נפש.
סכום תביעתו עלה כאמור כדי כמעט מיליון ש"ח!

^[1] סע"ש 4929-08-20 יהונתן טוביס נ' קיבוץ גניגר אגודה שיתופית

ביהמ״ש העליון דחה ערעור של רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י), בנוגע לאופן חישוב מחיר מגרשים שסאב זכאית לרכוש מרמ"י בפטור ממכרז. מדובר בקרקעות שהוסבו מייעוד חקלאי לצורך יישוב מתיישבים במסגרת תכנית ההתנתקות.

ביהמ״ש ציין כי המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלת אופן חישוב מחיר המגרשים שסאב זכאית לרכוש בפטור ממכרז. והשאלה הטעונה הכרעה בענייננו היא, בעיקרו של דבר, שאלת פרשנותן של הוראות הסכם ההשבה גם אם אין הגיון שמאי בקביעת מחירי המגרשים. חוסר היגיון כלכלי זה, אין בכוחו לשנות את ההסדר שנקבע בהסכמה במסגרת הסכם ההשבה.

עע"מ 1122/22 מדינת ישראל- רשות מקרקעי ישראל נ׳ סאב ניהול יזמות והשקעות בע"מ, פס״ד מיום 01.01.2023

בין לי ליליה לואיס (להלן: "התובעת") לבין קרן המילואים חברי קיבוץ יזרעאל אגודה שיתופית בע"מ (להלן "הנתבעת") נתגלתה מחלוקת בדבר כספי העיזבון שהותירה אחריה אימה של התובעת. כל צד טען כי הזכאי לכספי העיזבון ומכאן התביעה.

ק"ג(ת״א) 1482-04-19 לי ליליה לואיס נ' אלטשולר שחם גמל ופנסיה בע"מ, פס״ד מיום 28/03/22

חקלאים רבים נוהגים לערוך עם עובדיהם בסיום עבודתם "הסכם גמר חשבון" – להחתימם על "כתב הודאה וסילוק" ולשלם את מה שהוסכם. הסכמים מעין אלה הם פרקטיקה רצוייה ומומלצת בד"כ התנהלות כזו חוסכת בהמשך דיונים בבתי הדין לעבודה, יש בה חיסכון במשאבים ובזמן בנוסף מונעת עוגמת נפש המתלווה לקבלת כתב תביעה וניהול הליך משפטי.

אולם, זאת יש לדעת ולהפנים: הסכם בו מוותר עובד על זכות מכוח חקיקת המגן אין לו תוקף משפטי, במסגרת זו כלולים בין היתר הוראות מכוח חוק שכר המינימום, תשלום שעות נוספות, תשלומי פנסיה ופיצויי פיטורים.

בנוסף לאלה גם רכיבי צווי ההרחבה למיניהם הינם עניינים הכפויים בדין ואין משמעות לוויתור עליהם אף אם אושרו ויתורים שכאלה בחתימת העובד. עניינים שיכולים להיות מופנים לבוררות הם כאלה העוסקים בזכויות שמעבר למתחייב מהדין.

^[1] סע"ש 2465-01-22 אפרים אפשטיין נ' ב.ס.ד. אריזות 96 בע"מ

^[2] ס' 3 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968

^[3] בר"ע (ארצי) 49876-09-22 ב.ס.ד. אריזות 96 בע"מ נ' אפשטיין.