בלוגים
אם חקלאות כאן – מולדת כאן
"במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון שם יעבור גבולינו"[1]
ישובי עוטף עזה וישובי הגדר בגבול הלבנון מקיימים במדוייק את האמירה המכוננת של טרומפלדור.
חבל שרק בעקבות המלחמה הומחש הדבר לכלל הציבור ובצורה כואבת.
לפגיעה בישובי העוטף כתוצאה מנטישת העובדים הזרים והעדר גישה לשטחים השלכות מיידיות וארוכות טווח על כמות התוצרת החקלאית המונגשת לצרכן הישראלי.
הדברים נכתבים בשלהי השבוע הרביעי למלחמה כשחקלאים רבים לא רק אלה המצויים בעוטף עזה או ביישובי הגדר בצפון, מלקקים פצעים ועומדים חסרי אונים עקב המצב אליו נקלעו, מצב שהביא רבים מהם לכדי אובדן יבולים כבד ולעיתים עד כדי חיסול המשק כולו.
לפני המלחמה שהו בישראל כ30,000- עובדים זרים מתאילנד (מהם כ7,500- לא חוקיים) עוד כ2,000- משתלמים ממדינות שונות וכן הועסקו בחקלאות עוד כ- 18,000 פלסטינים.
עם פרוץ המלחמה נוצר משבר אדיר בהקשר לכח האדם הנדרש בענף. נאסרה לחלוטין כניסת פלסטינים לעבודה בחקלאות, בנוסף לאלה עזבו גם משתלמים.
לעת כתיבת המאמר נטשו קרוב ל9,000- עובדים תאילנדים שחזרו לארצם.
נושאים שעומדים על סדר היום של המגזר הכפרי בפתח השנה החדשה / אביגדור ליבוביץ, עו״ד
14 ספט 2023 נכתב ע"י אביגדור לייבוביץ, עו״ד
ראש השנה בפתח ונושאים רבים וחשובים עומדים על סדר היום של המגזר הכפרי שחלקם יובאו לידי הכרעה בשנת תשפ"ד הבאה עלינו לטובה.
שנים מדברים על יוקר המחייה ובמקום להוריד אותו, הוא רק מטפס והיאוש בציבור הולך וגובר. מקבלי ההחלטות בישראל צריכים לחשב מסלול מחדש ולהבין כי היבוא רק מעלה מחירים אך אם נחזק ונשקיע בחקלאות הישראלית, נוזיל את עלויות הייצוא ונעודד תחרות בין יצרנים מקומיים - נוכל להוביל לשינוי אמיתי וירידת מחירים לצד דאגה לעצמאות המזון שלנו. תעזרו לחקלאים - והם יעזרו לכולנו
בזמן שאתם נלחמים על הדמוקרטיה, ליבה של הציונות גוסס / דודו קוכמן, עו״ד ו-ירון סולומון
04 יול 2023 נכתב ע"י דודו קוכמן, עו״ד
בשבוע הבא תציין הכנסת את יום החקלאות ביוזמת החקלאים והלובי החקלאי בכנסת.
לכאורה אנחנו צריכים להתרשם מכך שועדות הכנסת תקדשנה את דיוניהן לסוגיות הבוערות בחקלאות אולם האמת העצובה היא שהיוזמה מצביעה דווקא על המצב הקשה של החקלאות.
בשנים האחרונות הפכו החקלאים מחוד החנית של הכלכלה הישראלית לשק החבטות שלה והכל בחסות כת הקפיטליזם החזירי שנדמה שפקידי האוצר חברי כבוד בה ואביריה הם רשתות המזון והטייקונים של המשק הישראלי.
הגדילה לעשות "ממשלת השינוי בהובלת שרי החקלאות והאוצר שפוררו את החקלאות הישראלית וכעת מגדיל לעשות שר האוצר הנוכחי. כך למשל מתוך שיקולים פוליטיים צרים הוחלט במסגרת ההסכמים הקואליציוניים להעביר את רשות התכנון המצוינת ממשרד החקלאות למשרד הנגב והגליל. כתוצאה מחוסר שיקול הדעת הזה התפטרה מנהלת רשות התכנון ונכון להיום אין רשות תכנון בפועל ולמעלה מ 1000 נחלות תלויות באויר שכן נושא הקצאת קרקע לצרכים חקלאיים משותק. אין מדובר בבעיה פרטית של פלוני שכן מדובר על איזורי פריפריה .
קחו למשל את ישובי חבל שלום אשר לאחרונה הממשלה הגדילה להם את הפרוגרמות מ 100 ל 140 נחלות, אלא שרמ"י מגבילה את מימושן בזמן ואם הישובים לא יממשו את הפרוגרמה, הם יצטרכו להתחיל את התהליך מחדש ובינתיים הישובים נאנקים וגוועים. השלכה נוספת של חסרונה של רשות התכנון היא אי התכנסותן של ועדות הקרקעות והפרוגרמות של הרשות התכנון שקובעות הקצאת קרקעות וכך גוזרים על ישובים כפריים לפרפר.
אבל לשר האוצר לא אכפת מחקלאות. מבחינתו, אם מחיר סחורה חקלאית גבוה, הפתרון הוא לייבא גם אם הדבר כרוך בריסוק החקלאים וגם אם מדובר בפתרון קצר טווח בלבד ולמרות שמי שמתעשר מהמדיניות חסרת האחריות שלו הם היבואנים ורשתות השיווק.
ארגון המזון והחקלאות של האו"ם מעריך כי כדי לענות על הביקוש העולמי למזון, תפוקת המזון חייבת לעלות ב-70% עד שנת 2050.
לפי נתוני האו"ם, מספר האנשים שהגישה שלהם למזון הייתה כה גרועה, עד שפרנסתם או חייהם נתונים בסיכון עלתה מ-108 מיליון ב-2017 ל-193 מיליון כיום. הביטחון התזונתי העולמי הושפע מהקורונה, אשר שיבשה את עבודת החקלאים ויצרה פקקים בשרשרת האספקה, משבר האקלים, והמלחמה באוקראינה שהעלתה את מחרי החיטה ב39%, המביאה לביקוש לסוגים אחרים של מזון שמתייקר אף הוא, ועליית ריבית בארה"ב, המשפיעה על עלויות מימון לחקלאים וביבוא מזון.
שטחי החקלאות הולכים ומצטמצמים לטובת הגידול העירוני, ולכן הפתרון טמון בצמיחתה של תעשיית החממות המסחרית, אשר דורשות 95% פחות מים ושטח על מנת כדי לייצר את אותה כמות של תוצרת ,בחממות ניתן גם לעשות שימוש חוזר במים להשקיה.
לפי נתונים שהתפרסמו לאחרונה, היקף שוק החממות המסחריות העולמי צפוי להגיע לכ-78.9 מיליארד דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של 9.52% בעשור הקרוב. מגמה זו תדרבן את התרחבות השוק עוד יותר.
ירקות מותאמים היטב לחממה וגדלים מבלי לדאוג לאקלים, לטמפרטורה או לשינויים סביבתיים אחרים וניתן לגדל אותם כל השנה. גידול ירקות בחממה מאפשר גם קביעת תנאי סביבה אופטימליות לגידולים בסיוע גורמי הוויסות הקיימים בחממות, כגון לחות, אור, טמפרטורה, דשן והשקיה. בהתאם לדרישות שלב הגידול של כל גידול, יש לנטר באופן קבוע אחר רמות התזונה הזמינות לצמחים ולשנות בהדרגה לרמות המתאימות. הדבר כרוך במודעות מעמיקה ליבול, לסביבה הסובבת ולדרישות האידיאליות של הצמחים. כתוצאה מכך, גידולים אלה גדלים תדיר על ידי חקלאים מומחים.
הפתרון לחממות ירוקות – טורבינות המייצרות חשמל וחום באופן עצמאי וחסכוני.
רשות מקרקעי ישראל משעבדת את אזרחי המדינה בעידוד מדיניות ממשלתית / דודו קוכמן, עו״ד
07 פבר 2023 נכתב ע"י דודו קוכמן, עו״ד
למעלה מתשעים אחוז מקרקעי מדינת ישראל מנוהלים על ידי רשות מקרקעי ישראל (היתר היא קרקע פרטית), דבר שלכאורה היה צריך לאפשר לכל אזרח בישראל לזכות לקורת גג במחיר סביר.
לא זאת, אף זאת זכות האדם לדיור הינה זכות בסיסית כחלק מכבוד האדם, דבר שאף הוכר בחוק רשות מקרקעי ישראל, תש"ך-1960.
בסעיף 2א(1) לחוק שבה מוגדרים תפקידי רשות מקרקעי ישראל נקבע כי על הרשות להקצות קרקעות "למטרות מגורים, דיור בהישג יד, דיור ציבורי..."
מחירי הדיור הם לא גזרת גורל והם מושפעים לחלוטין מהחלטות מדיניות ממשלתית שכן כ-65% ויותר ממחיר הדירה כולל את מרכיב הקרקע ותשלומי מיסים.
למרות שהחוק מחייב את רשות מקרקעי ישראל להקצות קרקע למטרות שצוינו, הוא עושה זאת בעיקר באמצעות מכרזים, כלי שגורם באופן ישיר לעליית מחירי הדיור.
בעוד שבשנים 2018-2020 הכנסות רשות מקרקעי ישראל עמדו על כ-12 מיליארד ₪ לשנה בגין שיווק מקרקעין הרי שבשנת 21 זינקה הכנסת רשות מקרקעי ישראל לסכום של למעלה מ-31 מיליארד ₪ ובשנת 22 ההכנסה הזו עוד צפויה לגדול לכדי 36 מיליארד ₪.
רשות מקרקעי ישראל הפכה להיות משאב כספי ופרה חולבת בעידוד האוצר וזאת באמצעות מדיניות מכוונת על חשבון מדיניות שאף מוגדרת כאמור בחוק רשות מקרקעי ישראל, לתת משמעות כלכלית להקצאת מקרקעין לחסרי דיור ולזכאי דיור ציבורי.
איילה נוי מאיר, 48, אגרונומית המנהלת את בית הבד " ריש לקיש" במושב ציפורי, דור שני לחקלאים. איילה, אם ל-2 מתגוררת במושב, נכנסה לעסק אחרי ששני השותפים של אביה יצאו מהעסק והיא מצאה מקום להכנס במקומם. איילה הצטרפה לעסק המשפחתי כשסיימה את הלימודים, כשהייתה באמצע דוקטורט בגיל 30 וידעה מראש שחקלאות אורגנית היא לא דבר פשוט אלא מאתגר, במיוחד בישראל.
גם היום, החקלאות היא תמצית המעשה הציונית. חניקתה עולה לנו ביוקר
