חוקרי מו"פ צפון, במכון המחקר מיגל, של החברה לפיתוח הגליל, בוחנים בשנים האחרונות, את גידול הפיסטוק כענף חדש ברמת הגולן, מאחר והפיסטוק נחשב כיום לאחד מענפי הגידול הרווחיים ביותר לחקלאי, בשל מחירו הגבוה לצרכן הנע בין 80 ₪ ל- 130 ₪ לק"ג אחד. כחלק מהמחקר הממומן על ידי משרד החקלאות וקק"ל, ניטעו300 עצי הפיסטוק הראשונים, אותם נטעו החוקרים בחלקה ניסויית בשטח של 10 דונם בשטחי מטע רמת מגשימים הצמודים לתל פארס כבר בשנת 2016. העצים מתפתחים והיבול הראשון צפוי בעוד כשנתיים. בראש קבוצת החוקרים עומדים ד"ר עומר קראין ושלומי כפיר, שיציגו את הגידול החדש בפני החקלאים, בכנס ענף הנשירים ביזמת מו"פ צפון, ענף הפירות במועצת הצמחים , משרד החקלאות וקק"ל, שיערך בראש פינה.
שלומי כפיר ממו"פ צפון אומר: "אחד האתגרים הגדולים בגידול הפיסטוק הוא נושא ההפריה, משום שהפיסטוק הוא חד-מיני דו-ביתי, כלומר הזכר והנקבה הינם שני עצים נפרדים והפרייה נעשית באמצעות הרוח ולא על ידי מאביקים. לכן לסדר נטיעת העצים יש חשיבות רבה, יש להקפיד על נטיעת עצי זכר, בנוסף לעצי הנקבה וכן להקפיד שהזנים יהיו בעלי התאמה בפריחתם כדי להשיג הפריה טובה".
החוקר ד"ר עומר קראין ממו"פ צפון אומר: "בקליפורניה אוקלמו ב- 100 השנים האחרונות מספר זנים, כאשר הזן'קרמן' נמצא כמיטבי מבחינת יבול, גודל ופיסוק. כמפרה מתאים נמצא הזן 'פיטרס', המקביל במועד הפריחה ל'קרמן'. תהליך הבשלת הפרי דורש חום ובנוסף, היות והפיסטוק הוא נשיר, נדרשות מנות קור מספקות להתעוררות חורפית. הזנים 'קרמן' ו'פיטרס' הינם זנים דורשי צינון גבוה להתעוררות תקינה וחופפת של הזנים. את מנות הקור והחום הדרושות מצאנו ברמת הגולן ולכן בחרנו לנטוע את הזנים הללו. היות ומקור הפיסטוק באזורים מדבריים, עמידות העץ ליובש גבוהה, והוא שורד גם כאשר כמות המשקעים השנתית אינה עולה על 100 מ"מ. לפיסטוק עמידות גבוהה למליחות ולכן ניתן להשקותו במים שוליים". אומר ד"ר קראין ומוסיף: "קטיף הפיסטוק הינו מכני ודורש מעט שעות עבודה לדונם ולכן נראה כי גם מחסור עתידי בעובדים וגם עליה בשכר העובדים יהוו שיקול ברווח הענף עבור החקלאי. הצריכה הגבוהה של פיסטוק בישראל והעליה במודעות הבריאותית תוביל לדרישה לפרי איכותי בשוק המקומי ואף בשוק האירופי. אי לכך נראה כי כיום יש פוטנציאל לייצור מקומי של 1000 טון פיסטוק לפחות, שהם כ 3000 דונם מטעים".
מקורו של עץ הפיסטוק, הנקרא גם אלת הבטנה או אלה אמתית, במערב אסיה: באיראן, תורכיה וסוריה, אולם בעשורים האחרונים מובילה קליפורניה את מרבית הגידול והסחר העולמי של הפיסטוק.
יצרניות פיסטוק גדולות נוספות אירן, טורקיה, סוריה ומדינות נוספות במזרח התיכון. היבוא של פיסטוק אמריקאי לישראל עומד על 3000 טון בשנה ובנוסף לכך כ- 1000 טון מיובאים מטורקיה כשחלקו פיסטוק אירני. סה"כ מייבאת ישראל 4000 טון, הישראלים צורכים פיסטוק במידה גבוהה ביחס לעולם, הם ממוקמים במקום שלישי בעולם עם צריכה של 600 גרם בממוצע לנפש.
"מעבר לטעמו הערב, הפיסטוק מכיל עושר תזונתי מרוכז. הוא עשיר במינרלים כמו אשלגן ואבץ, ובויטמינים מקבוצתB בעיקר תיאמין וריבופלבין" אומרת ד"ר סיגל טפר, תזונאית
קלינית מהמכללה האקדמית תל-חי "הוא מהווה מקור לחלבון ולשומנים המומלצים לצריכה – חומצות שומן חד בלתי רוויות (כמו אלו שיש בשמן זית) ורב בלתי רוויות ביחסים שווים. נהוג לחשוב עליו כ"משמין" בגלל
ששייך למשפחת האגוזים, ואכן, 45 גר' מתוך 100 גר' יהיו שומן, אך אלו שומנים שאינם מזיקים ואף מומלצים במסגרת תזונה נבונה וצריכה מתונה".
לדברי מנהלת מו"פ צפון, חיה רק יהלום: "הבחירה בגידול הפיסטוק נבעה מרצון למצוא גידול חדש, בעל פוטנציאל שיווקי טוב ורווחי לחקלאי, תוך ניצול היתרונות היחסיים שיש לנו בצפון הארץ. החדרת הגידולים החדשים נעשית מתוך כוונה שלא להעמיס על השוק הקיים, שבחלקו נמצא בעודפים כמו ענף התפוחים וענף הכרמים. במסגרת זו, בנוסף לפיסטוק הכנסנו גידולים נוספים כמו אוכמניות, אפרסמון, שקד וזנים חדשים של אגס. לרמת הגולן יש את התנאים האופטימליים לגידולים אלה: מזג אויר קר בחורף ואילו בקיץ אקלים יבשתי חם ויבש".
מו"פ צפון של החברה לפיתוח הגליל, מקיימת שני כנסים שיעסקו בענף הנשירים, בסינמטק ראש פינה, בהשתתפות חוקרי המו"פ, חוקרי מיגל, חוקרי שוה"ם, משרד החקלאות ומזכיר ארגון מגדלי הפירות ירון בלחסן.הכנס הראשון יתקיים ב 31/12/19 ויוקדש לזכרם של חנה ואבשלום שוורץ ז"ל. בין הנושאים: מבחן כנות תפוחמרסנות, מניעת סדקים בפינק ליידי, מדדי הבשלה לקטיף אגסי קוסטיה, ניסויי שיפור צבע בזני תפוח אדומים, פרויקטממשק עשביה במטעים, מדדים להערכת כושר ההשתמרות של דובדבן ועוד.
הכנס השני יתקיים ב 14/1/20 ויעסוק בין השאר - במגמות בענף המטעים, מדיניות משרד החקלאות, תכנית פעולה ארגון מגדלי פירות - ירון בלחסן, מנכ"ל הארגון' פיסטוק – בחינת גידול נשיר חדש, אחסון ארוך של קיווי בהבשלה מתקדמת, יעילות שימוש בבמות קטיף במטעי תפוח ופיתוח רובוט לקטיף פירות.
