73 שנים לאחר שמדינת ישראל קמה, סוף סוף - נרשמו לראשונה זנים חדשים של שום תוצרת כחול לבן. יאיר אשל (71) תושב קיבוץ גזית, חקלאי ואגרונום אמון על ההישג הישראלי וזאת לאחר שעוסק בגידול שום משנת 1989 ברר ובחר צמחים מצטיינים בשדות השום במשך כ-30 שנה.
עד היום בישראל צורכים בעיקר את זן השום 'שני', שמקורו בברזיל ומשם יובא ואוקלם בארץ בשנות ה-60, החל מחודש מרץ הקרוב נהנה כולנו גם מזני שום משובחים וחשוב לא פחות- ישראליים שיוצגו לראשונה במסגרת וועידת ישראל לחקלאות ב 8-9.12 במעלה החמישה על-ידי האגרונום יאיר אשל שלאחרונה רשם אותם כחוק (זכויות מטפחים) והועברו לגידול אצל החקלאים.
הזן הראשון שפותח הינו זן 'טל' שפיתוחו החל ב-1989 מאופיין בשננות גדולות במיוחד: עד פי 4 משל הזן 'שני' והשום הסיני. משקל הבצל הבודד מגיע 0.5 ק"ג, בהשוואה ל 120-80 גרם של הבצלים המקובלים, הזן "טל" מתאחסן היטב במשך 9 חודשים ללא קירור וטעמו מעודן ונעים. הבצל עטוי בקליפה בודדת, מפתח תפרחת גבוהה שאורכה עולה על מטר ובראשה תפרחת כדורית רבת-פרחים. 'טל' בעל עמידות למחלות עלים ומתאים גם לגידול אורגני. "זה הפייבוריט שלי" מספר יאיר, "הזן הזה משובח ומתאים לחיך הישראלי, מעולה באפיה. שפים רבים שניסו וטעמו התרשמו וחוו דעה מצוינת ורצון להכניסו למטבחיהם".
הזן השני- שקד, מתאים יותר לסלט ירוק ולמחמיצים, הצמחים מלבלבים במהירות, כשבוע לאחר השתילה וכך מתארכת תקופת הגדילה בתנאים נוחים להתפתחות השום, והקדמת ניבה, שמגיעה לשני טון לדונם, כמעט כפלים מאלה של 'שני'. הקליפות הלבנות כשלג שעוטות את הבצל ואת השננות מושכות את העין. השננות גדולות ובינוניות, חיי מדף ארוכים של כחצי שנה ללא קרור בהשוואה ל'שני' שמשך חייו באותם תנאים – כארבעה חדשים.
הזן השלישי- אורי הינו הזן בעל הטעם החזק והחריף מבין השלושה ומתאים לסלטים טריים ומבושלים, הבצלים שלו מבשילים כבר במארס ונשמרים היטב במשך שבעה חודשים ללא קירור ויותר מכך בקירור. הקליפות הוורודות/סגולות מרשימות ויבוליו עומדים על ארבעה טון לדונם של שום ירוק עם עלים וכ-1.5 טון לדונם, של בצלים יבשים.
"בימים אלו אנו מגדלים את הזנים החדשים שנרשמו כפטנט ישראלי והינם זני השום הישראלים הראשונים והיחידים בעולם ב-4 חלקות ברחבי הארץ, בניסויים מבוקרים. חלקה אחת בצפון, 2 חלקות אורגניות במרכז הארץ וחלקה נוספת בדרום הארץ" מציין יאיר, "הדרך לא היתה סוגה בשומים כמו כל עבודת טיפוח, נתקלתי בהרבה מחסומים וּמַשְבּרִים שהצלחתי לצלוח". כיום מכהן יאיר בתפקיד הנספח החקלאי בהודו.
הישראלים צורכים כ 12,000 טון שום בשנה, שמחציתם מגודלת בישראל ומחציתם מיובאת. מגדלי השום בארץ טוענים כי הרפורמה של משרד החקלאות עלולה לחסל את השוק המקומי, לדבריהם, השום המיובא מסין אינו איכותי ובעל 10% חומר פעיל בלבד וללא פיקוח על סוגיית ההדברה. כיום המגדלים בארץ דורשים ממשרד החקלאות לסייע למגדלי השום בארץ המספקים לצרכן הישראלי בצלי שום בעלי ערכים תזונתיים ובריאותיים גדולים.
את הזנים החדשים יחשוף יאיר לראשונה במסגרת וועידת ישראל לחקלאות ב 8-9.21 במעלה החמישה, במסגרת הוועידה ישתתפו שרים, חברי כנסת , ראשי ארגונים חקלאיים וחקלאים רבים לדיון על מצב החקלאות, למידה מסיפורי הצלחה וקידום החקלאות הישראלית. מנכ"ל הועידה חיים אלוש ציין: "מדובר בפריצת דרך משמעותית של חקלאי ישראלי שעמל רבות להגיע לרגע זה ולא וויתר לאורך כל הדרך, אנו גאים שהזנים יוצגו לראשונה בוועידת ישראל לחקלאות".
אורי בשלב האסיף
