בהתאחדות חקלאי ישראל מבהירים: "לא רק המלחמה פוגעת בביטחון המזון, אלא בעיקר עלות המים השפירים שגבוהה משמעותית בהשוואה למחירי המים לחקלאות בעולם״
לדבריהם, הפגיעה בכושר התחרות וחוסר ההוגנות בעלויות המים להשקיה, אינם עומדים בקנה אחד עם יעדי הממשלה לתמוך בחקלאות ולהגדיל את התוצרת ב־33% בעשור הקרוב וכן לשקם ולחזק את החקלאות בפריפריה.
מחר, יום רביעי ה־13 בנובמבר 2024, תדון ועדת הכלכלה של הכנסת בתיקון לחוק המים (תיקון – קביעת תעריפי מים לחקלאות), התשפ"ד-2024, שמטרתו לשנות את אופן קביעת תעריפי המים לחקלאות בישראל כך שיקבעו מקדמי הפחתה של מחיר המים השפירים והמושבים , באופן שייצר הוגנות ויעמוד בקנה אחד עם המטרות והיעדים הממשלתיים לדאוג לביטחון המזון ולהגדיל את התוצרת.
נכון להיום מחיר המים לחקלאות בישראל הוא מהגבוהים בעולם (ראו גרף), בהשוואה למדינות ה־OECD, בין אם מדובר במים שפירים או מושבים (מים שעברו טיהור והם מיועדים להשקיה).
פתרונות הטיפול השונים במי הקולחים הגדילו את היצע המים לחקלאות, ובמקביל צריכת המים בחקלאות לא השתנתה במשך 55 שנה ונותרה כ־1.2 מליארד מ"ק, הודות לתהליכי התייעלות מתקדמים מצד החקלאים הנאבקים בעלויות הגבוהות.
במשך 40 שנה התפוקה של ענפי הצומח גדלה בהתאם לקצב הגידול של האוכלוסייה בעשורים האחרונים התפוקה נעצרה כתוצאה מיקור המים וכתוצאה מפעולות ממשלתיות אחרות שפגעו בחקלאות הצומח.
במצב הנוכחי, טוענים בהתאחדות חקלאי ישראל, מחירי המים הגבוהים פוגעים בכושר התחרות ,לכך מתווסף גם אבסורד - מי קולחים מטוהרים מוזרמים לים בגלל מחסור בתשתיות, בהן מערכות הולכה ואגירה ובגלל חוסר וודאות.
בהתאחדות חקלאי ישראל מעריכים כי באזור הצפון שנמצא במלחמה הצטמצמה תפוקת התוצרת החקלאית שמיוצרת מדי שנה גם כתוצאה ממחירי המים הגבוהים, מצב זה נגרם עוד קודם למלחמת חרבות ברזל והוא אינו קשור לאיום הביטחוני – מחירם הגבוה של מי ההשקיה כמו גם הורדת המכסים, הופכים את העיסוק בענף לכזה שהוא בעייתי מאוד.
בהתאחדות חקלאי ישראל קוראים ליו״ר וועדת הכלכלה ח״כ דוד ביטן ולחברי וועדת הכלכלה לאשר את התיקון לחוק ולהעבירו לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה. צעד זה הוא קריטי לחיזוק החקלאות המקומית ובכדי לדאוג לביטחון המזון של אזרחי ישראל בשגרה כמו גם בחירום
