בשנים האחרונות נוקטת רשות מקרקעי ישראל במדיניות של עיכובים במתן שירות כנגד ישובים אשר לא נכנסו למתווה הסדרה בקשר לשימושים הלא חקלאיים שלהם.
בין העיכובים אשר ננקטו על ידי חלק מהמרחבים העסקיים, ניתן לציין אי מתן שירותים לתאגידים הקשורים לישובים, אשר פעמים רבות הינם חוכרים בפני עצמם, במסגרת החלטות 717 על גלגוליהן. כך, לדוגמא, יכלו למצוא עצמן חברות בהן לקיבוץ יש 26% מהזכויות מנועות מלערוך עסקאות ענק כל עוד לא הוסדרו שירותי וטרינר והקוסמטיקאית בישוב, הליכים שמטבעם עלולים לארוך חודשים ארוכים ואף שנים.
מדיניות זו של רמ"י גרמה נזק ממשי לצדדים שאינם צד להסדרה: התאגידים על בעלי הזכויות בהם וכן לרמ"י עצמה אשר גרמה לעיכוב בשיווק קרקעות בהיקפים של עשרות ומאות מליוני ₪.
לאחר פניות של ישובים, גיבשה הנהלת רמ"י מדיניות חדשה בנושא. נקבע, כי במקום בו אושרה לתאגיד בו לישוב החקלאי לפחות 26%, עסקת תעסוקה במשבצת ונחתם חוזה חכירה נפרד למפעל בקיבוץ (השטח נגרע משטח המשבצת של הקיבוץ), אין להתנות אישור בקשות לשינויים בעסקה (שינוי יעוד, תוספת בניה, העברת זכויות) בהסדרת שימושים לא מוסדרים המצויים במשבצת.
האמור בחוזר אינו בגדר חוות דעת משפטית אלא מידע כללי שאינו מהווה ייעוץ משפטי מכל סוג.
חוזר משרד עו״ד חגי שבתאי, שפירא שות׳ מס׳ 19/16
