האם ישוב יכול לקבל הקצאה של קרקע חקלאית ומיד לקדם על הקרקע פרויקט של אנרגיה מתחדשת או פרויקט תעסוקה אחר?
הנהלת רמ"י קבעה כי אגודה חקלאית תידרש לעיבוד חקלאי בפועל של קרקע חקלאית שצורפה למשבצת וזאת לתקופה של 10 שנים בטרם תוכל לבקש שימוש סחיר בקרקע. תקופה זו תהא הן לאפשרות להגיש תוכנית לשינוי יעוד והן לבקשה לעריכת עסקה, וזאת ככל שהתכנון לא קודם על ידי הישוב.
הקצאת קרקעות חקלאיות למשבצות חקלאיות לישובים קיימים נעשית, מסיבות של דיני פטור ממכרז, רק במחוזות צפון ודרום. ההקצאה נעשית במקרים של השלמת משבצת חסרה. בנוסף, במספר מוגבל של אזורים בדרום ובצפון ניתן גם להגדיל את תקני המשבצת. לא ניתן לצרף למשבצת קרקע שאינה חקלאית או קרקע אשר ישנו צפי כי תעבור שינוי יעוד (למעט מגורי חקלאים).
הנהלת רמ"י דנה במקרה בו ישובים מאזור הצפון בקשו לקדם פרויקט פוטו וולטאי על קרקע חקלאית שהוקצתה לצורכי עיבוד חקלאי במשבצת (במהלך הליך ההקצאה נקבע כי הקרקע שהוקצתה היא המיטבית והמתאימה לחקלאות, ולכן הוקצתה). הקרקע הוכשרה לחקלאות על ידי החטיבה להתיישבות, אך הישובים טרם עיבדו את הקרקע.
סופו של דבר, הנהלת רמ"י החליטה לדחות את בקשת הישובים לתכנן את השטח לפרויקט פוטו וולטאי, אולם התירה להם לתכנן פרויקט של אגרו סולארי.
התנהלות הישובים במקרה זה, שעוררה תרעומת רבה ברמ"י ומשרד החקלאות, תשפיע על כלל הישובים: הן בדרישת 10 השנים הנוקשה והן באכיפת יתר של תחילת העיבוד החקלאי במקרים של החלטה על צירוף קרקע למשבצת, בין היתר, על ידי הקצאת הקרקע בחוזה הכשרה שרק לאחר מימושו הקרקע תצורף למשבצת.
*עו"ד חגי שבתאי, מחבר הספר "מקרקעי ישראל חקיקה ודינים", מתמחה בדיני מקרקעי ישראל ואגודות שיתופיות.
*** האמור בחוזר זה אינו בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא, אלא מידע כללי בלבד.
