ניסיון בגילגול שלישי לבטל מינוי בן ממשיך נדחה על ידי בית המשפט העליון.
'הדבר היה ככה': הורים ממושב כפר הרי"ף מינו בשנת 1986 את בנם כבן ממשיך במשקם. המינוי אושר ע"י האגודה החקלאית, ע"י הסוכנות היהודית ונרשם במנהל מקרקעי ישראל. כעבור שנתיים נישא הבן ובנה את ביתו במשק. בשנת 2004 נפטר הבן והכלה וחלק מילדיה נותרו גרים בביתם שבמשק.
בשנת 2011 ביקשו ההורים להעביר את הזכויות במשק לבן אחר שלהם תוך טענה שבשעתו נתנו לבן המנוח הסכמתם לבניית הבית ולא יותר מכך.
בקשתם לרשום את המשק על שם הבן האחר שלהם סורבה בשל המינוי הקודם שהושלם כאמור ברישום. עקב כך פנו לבית המשפט לענייני משפחה.
בבית המשפט לענייני משפחה נדחתה תובענת ההורים ונקבע כי יש לראות את הכלה כבת ממשיכה במשק מכ̇ח זכותו של בעלה המנוח. נקבע כי לא הוכחה טענת ההורים כאילו התכוונו להעניק לבנם המנוח זכות מגורים בלבד ומכל מקום משההורים מינו את בנם כבן ממשיך והדבר אושר ונרשם אין ההורים רשאים לחזור מכך.
נקבע כי זכותו של הבן המנוח לאחר מותו עברה לאלמנתו – הכלה.
על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הגישו ההורים ערעור לבית המשפט המחוזי וזה דחה את הערעור. המחוזי "מיסמר" את פסיקת הערכאה הראשונה וקבע שמשמינו ההורים את בנם המנוח כבן ממשיך וניתן לכך אישור רשמי על ידי הגורמים המיישבים, קביעת הבן הממשיך הושלמה ולא ניתן לבטלה. בית המשפט גם שב וקבע כי על פי הסכם החכירה (ההסכם המשולש : האגודה, הסוכנות היהודית, מנהל מקרקעי ישראל (בשעתו)) ועל פי תקנות האגודות השיתופיות "עם מותו של בן ממשיך עוברת הזכות לבת זוגו".
ההורים לא התייאשו וניסו מזלם בבית המשפט העליון, ביקשו רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. העליון, תוך שהוא דוחה את הבקשה לנהל את הערעור, תמך בפסיקות שניתנו בשתי הערכאות הקודמות, נתן דעתו לסוגית הבן הממשיך שעולה חזור ועלו בדיונים בבתי המשפט. העליון ציטט הלכות קודמות ביניהן: בעל הקרקע הוא המינהל (היום רמ"י) הוא מכתיב את תנאי השימוש בקרקע ואופן העברתו מחוכר לחוכר. בין היתר נקבע בהסכם החכירה כי במות אחד מבני הזוג החוכרים עוברת הזכות לבן הזוג שנותר בחיים (נכון למועד המקרה דנא). בתקנות האגודות השיתופיות צויין כי הגדרת "בן ממשיך" כוללת גם את בת הזוג של הבן הממשיך וזאת במטרה למנוע מצב בו לאחר מות הבן הממשיך תהא אלמנתו מנושלת מכל זכויותיו. הנה כי כן בית המשפט העליון חזר על ההלכה שנהגה, לפיה, אין חזרה ממינוי בן ממשיך לאחר שהמינוי נרשם באגודה, בסוכנות היהודית ובמינהל מקרקעי ישראל. כמו כן חזר בית המשפט העליון על ההלכה שנהגה בשעתה לפיה במות אחד מבני הזוג עובר המשק בשלמותו לבן הזוג שנותר בחיים.
לא למותר להוסיף כי בהחלטת רשות מקרקעי ישראל מלפני מספר חודשים נקבע כי בניגוד לעבר, במות אחד מבני הזוג העברת משק לבן הזוג שנותר בחיים אינה אוטומטית. כמו כן נקבע שהעברת משק לבן ממשיך יש להסדיר בצוואה.
בע"מ 8132/17 ש.פ. וז.פ. נגד א.ס.ש., רשות מקרקעי ישראל, הריף – כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ והסוכנות היהודית לארץ ישראל – ניתן ביום 11.12.2018
