חקלאים רבים המעסיקים עובדים לרבות עובדים זרים, תאילנדים ופלסטיניים, מחשבים לצורך תשלום שכר, מתוך אי ידיעה, את כל השעות בהם שוהה העובד במקום העבודה.

שאלה האם מותר קיזוז רטרואקטיבי של תשלומים שבוצעו בעד זמן הפסקה עלתה בפס"ד שניתן בבית הדין האזורי לעבודה⁽¹⁾. שם: עובד במסעדה שהתפטר מעבודתו לאחר כ-6.5 שנות עבודה תבע את מעסיקו בשורת עניינים שטען לזכאות בהם. הנתבעת מנגד טענה "כי יש לקזז מסכומי הזכאות של התובע סך של 52,800 ₪ בגין שעות ההפסקה שקיבל ולא קוזזו ממנו בזמן אמת".

• סע"ש 18871-07-15 ג'ימי טוקראס נ' ב.ב.ל., ניהול מסעדות בע"מ ניתן ב-12.9.18.
• עע 45431-09-16 אלכס גורביץ נ' א.ב.מ. תעשיות פלסטיקה בע"מ ואח'. ניתן ב-16.1.18.

ענף ההטלה (ביצי מאכל), לצד ענף החלב, הוא אחד משני ענפי החקלאות היחידים המוסדרים כיום תחת משטר של תכנון כולל תוך הקצאת מכסות ייצור. למעט מקרים חריגים שנקבעים בתקנות מידי שנה, לא יכול אדם מן היישוב לרכוש מכסה לגידול עופות להטלת ביצי מאכל. מכסות אלו ניתנות להעברה, ככלל, רק בין בעלי מכסות קיימים בלבד. לכן, היות וחל איסור על גידול עופות להטלה ללא קבלת מכסה, לפנינו שוק סגור שלא ניתן להיכנס אליו.

אולם, בשנת 2018 הייתה תקלה, והתקנות המסדירות את המכסות, המפורסמות לקראת כל שנה,  נכנסו לתוקף רק ביום 3.1.2018, כשלושה ימים לאחר שפג תוקף תקנות 2017, כך שלתקופה קצרה לא היו בתוקף תקנות הקובעות מכסה ארצית. בעלי חווה אורגנית באזור כפר ויתקין, ניצלו פער זמנים זה והעבירו בשעות הערב של ה-1.1.2018 חמש מאות מטילות ללול חופש שבנו מבעוד מועד ושאושר לגידול פטמים. זאת, לאחר שבשנים 2017-2016 נדחו בקשותיהם לקבלת מכסת גידול מטילות. כשפנו המגדלים אל המועצה לענף הלול על מנת לקבל "מספר מגדל" שיאפשר להם לשווק את הביצים, נענו כי אכלסו את הלול שלא כדין וכי בכוונת המועצה לפעול לפינויו.

בג"ץ 894/18 ירוק 2000 ד.ק - תשומות וידע לחקלאות בע"מ נ' שר החקלאות ופיתוח הכפר (פורסם בנבו, 17.12.2018)

במסגרת הניהול השוטף של עסקי המושב או חבר המושב, נוהגים בעלי התפקידים, פעמים רבות, לערוך "זכרון דברים" שלעיתים מכונה "מסמך עקרונות" לעסקה שהם עתידים לבצע. לעיתים מדובר במסמך שנעשה על ידי הצדדים בספונטאניות וללא יעוץ משפטי קודם, ועל כן יש נטייה "לזלזל" במשמעותו המשפטית. אלא שכאשר "העניינים מסתבכים", והצדדים לא מצליחים לחתום בסופו של דברים על ההסכם המפורט והסופי, יכולה להתעורר שאלה האם אותו מסמך ראשוני אשר נחתם מקים למי מהצדדים זכויות או חובות כלפי הצד השני. בסוגיה חשובה זו עסק פסק דין* שניתן לאחרונה (20.11.18) בבית משפט השלום באשקלון, ועל כן בחרתי לסקור את עיקריו בפניכם.  

תא"מ (שלום)(אש') 7472-10-17 נתנאל טויזר נ' אברהם בטיטו (פורסם בנבו, 20.11.2018)

כידוע, 'בן ממשיך' הוא נושא ייחודי לתחום המושבים. מדובר בהתחייבות בלתי חוזרת של ההורים, בעלי הזכויות בנחלה, להעביר את הנחלה לאחר אריכות ימיהם לבנם או לביתם אותם מינו ל'בן ממשיך'. המינוי הינו בהמלצת האגודה, ונרשם בספרי הסוכנות היהודית, ולעתים גם בספרי רשות מקרקעי ישראל. אך מה הדין כאשר ההורים מבקשים לחזור בהם מהמינוי, והבן הממשיך אינו מוכן לוותר על כך?

שאלה זו נדונה במספר פסקי דין בשנים האחרונות, ולאחרונה ניתן פסק דין חשוב בעניין מאת השופט אלון גביזון, מבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע.

תמ"ש (משפחה)(ב״ש) 53793-03-15 פלונית נ׳ פלוני, פס״ד מיום 6.11.2018

חקלאים רבים מממנים על חשבונם קורסים שונים לעובדיהם וזאת כדי שאלו יועסקו במשקם וינצלו במהלך עבודתם את שרכשו. נוהג נפוץ מאוד הוא הפניית עובד זר לקורס נהיגת טרקטור על חשבון המעסיק. בדרך כלל 2 הצדדים יוצאים נשכרים, העובד זכה לרישיון נהיגה ומיומנות והמעסיק נהנה מעבודתו המקצועית של העובד.

מעסיק המממן לעובדו על חשבונו קורס, לימודים וכד' ומעוניין להבטיח אפשרות לגבות כדין את עלות הכשרת העובד בנסיבות מוצדקות מומלץ שיערוך הסכם מסודר, ברור ומפורש וינקוב בו סכומי החזר ריאליים, יקצוב את ההסכם לזמן סביר ויפרט את הנסיבות בהן יהיה זכאי להשבה ולפיצוי.

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ביקשה מבית המשפט שיקבע כי פעילות מבקרים בחוות פרפרים איננה מהווה שימוש חקלאי בקרקע.

בב"נ(מקומיים) (חדרה) 42891-08-15, וועדה מקומית לתכנון ובניה שומרון נ' אילן בן יוסף, פס״ד מיום 12/09/2018

יורשים של חברי קיבוץ כפר מכבי שנפטרו תובעים את הקיבוץ בטענה כי הוא מעכב את הליך שיוך הדירות בקיבוץ ובכך מונע מהם לממש את זכויותיהם כיורשים לקבל את הדירה של הוריהם המנוחים. ביהמ"ש נדרש לשאלה האם מדובר בתביעה לסעד הצהרתי או סעד כספי לעניין תשלום אגרת ביהמ"ש.

ת"א (חיפה) 29638-04-17 – אבישי ואח' נ' קיבוץ כפר מכבי. פס״ד מיום 11/04/2018

סוגיה שחוזרת ונשנית היא – מהן זכויות עובדת שחוזרת מחופשת לידה. בפרט מרבים לשאול על חובתם, כמעסיקים, להתאים את תנאי העבודה עבור העובדת, אשר בתום חופשת הלידה שבה לעבודתה. בסוגיה שכיחה זו עסק פסק דין* שניתן לאחרונה (25.10.18) על ידי בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, ואסקור בפניכם את עיקריו.

*סע"ש (אזורי ב"ש) 11838-01-15 שירן עבדיאן נ' שלג לבן (1986) בע"מ (פורסם בנבו, 25.10.2018)

מושבים מנהלים מעת לעת הליכים משפטיים כנגד חברים, חברים לשעבר או אנשים וגופים אחרים. במקרים רבים זוכים הליכים אלו להתעניינות רבה מצד חברי המושב, המצפים מבעלי התפקידים לעדכן ולערב אותם בהתקדמות ההליך המשפטי ובנעשה בו. עדכונים אלו, שיש בהם נטייה כמובן לטובת גרסת המושב, חושפים את מושב ובעלי התפקידים בו לטענות בדבר הפצת לשון הרע על הצד שכנגד בהליך המשפטי. בסוגיה חשובה זו עסק פסק דין שניתן לאחרונה (14.10.18)* בבית משפט השלום בעפולה, ולכן בחרתי לסקור בפניכם, בתמצית, את עיקריו. אציין כי באותו מקרה היה מדובר במחלוקת בין חבר קיבוץ לשעבר לקיבוץ אולם כמובן שהדברים נכונים גם למערכת היחסים בין חבר מושב או חבר מושב לשעבר למושב.

באותו עניין היה התובע חבר בקיבוץ הנתבע משנת 1974 עד שנת 2007, במהלן נשא במספר תפקידים ציבוריים.  בהמשך החל התובע לעבוד מחוץ לקיבוץ בתפקידים מגוונים. לאחר זמן מה, התובע ביקש להפסיק להיות חבר הקיבוץ אך בד בבד נשאר להתגורר בקיבוץ. לאחר הפסקת חברותו של התובע בקיבוץ, התגלעו חילוקי דעות בין הצדדים בדבר זכויות אשר נצברו לתובע בזמן שעבד מחוץ לקיבוץ, אותן דרש הקיבוץ לקבל מאת התובע. מנגד, התובע דרש מהקיבוץ תשלום דמי עזיבה ופנסיה. 

*ת"א (שלום עפ') 27110-01-17 יוסף מלול נ' קיבוץ עין חרוד איחוד (פורסם בנבו, 14.10.2018)