לקראת חג הפסח, משרד החקלאות חושף: אילו סוגי דגים נמצא על השולחן בפסח הקרוב? כמה ביצים רכשנו? ומהו המחיר שעלינו לשלם עבור ק"ג בשר?

25 מרס 2018 המחברת/ת:
לקראת חג הפסח, משרד החקלאות חושף: אילו סוגי דגים נמצא על השולחן בפסח הקרוב? כמה ביצים רכשנו? ומהו המחיר שעלינו לשלם עבור ק"ג בשר? לליב גל, מתוך אתר פיקיויקי

לקראת חג הפסח, משרד החקלאות חושף את כל הנתונים והמספרים אודות ענפי הבשר, הדגים והביצים. אז כמה ביצים צרכנו השנה? מהי כמות הבשר שנשים על שולחן החג? האם ישנה עלייה בכמות הדגים לקראת החג, או שמא דווקא נרצה לשמור מקום לבשר ונוותר על המנה הראשונה? ואיזו מדינה התמקמה במקום הראשון ונחשבת ל"שיאנית צרכנית הביצים"?

בענף הדגים, מנתוני אגף הדיג שבמשרד החקלאות עולה כי במהלך השנה האחרונה, הייתה עלייה של כ- 60% בצריכת דגים, והישראלים צרכו כ- 156,000 טון דגים לאורך השנה האחרונה. הישראלי הממוצע יעדיף בעיקר את דגי אמנון, במקום השני הסלמון, במקום השלישי נמצאים דגי הדניס והקרפיון , במקום הרביעי התמקם הבורי ואת המקום החמישי תפס הכסיף, ובמקום השישי נמצא הפורל. בחודש ממוצע צורך הישראלי כ-1.5 ק"ג דגים. כאשר כשליש מכמות זו היא של  דגים טריים (וכ- 800 גרם נוספים של מוצרי דגים, כדוגמת: סלטים, שימורי דגים, דגים מלוחים ועוד). במהלך ההכנות לחג, נוסקת הצריכה לאדם של דגים טריים בכ- 75% לעומת שאר חודשי השנה(!). בתוך כך, צריכת דגי הקרפיון הפופולאריים בחג מוכפלת פי שתיים בתקופה זו.

מחירו של האמנון הקפוא ברשתות השיווק נמצא בירידה בשנים האחרונות, על פי נתוני המשרד המחיר הממוצע של אמנון קפוא, שהוא הדג הפופולארי ביותר בין הדגים הקפואים, ירד מ- 37 ₪ בשנת 2015 ל- 30 ₪ בשנת 2016, ול-26.6 בשנת 2017 ותחילת שנת 2018. הורדת המחיר נזקפת למהלך של המשרד לפתיחת ייבוא דגים קפואים במחצית מגובה המכס.

במסגרת ההכנות לקראת החג, נערכים מכוני התערובת ומגדלי הדגים להזנת הדגים במזון הכשר לפסח, וכבר כיום, מוזנים הדגים במזון זה. במקביל, מנתוני המשרד עולה, כי במהלך השבועות הקרובים צפויים להימכר כ- 2,800 טון דגים טריים מגידול מקומי, מתוכם: כ- 600 טון קרפיונים, כ- 800 טון אמנונים וכ- 300 טון בורי טריים ומקומיים. בנוסף, נמצא בשווקים סוגים נוספים של דגים כגון: מוסר, כסיף, באס, אמור ואדמונית. בנוסף, ישווקו גם כ-50 טון של פילה טרי של דגי הבורי, האמנון, האדמונית, המוסר, הפורל והקרפיון.

רוב הדגים הנצרכים בישראל מיובאים, כ- 21,000 טון מייצור מקומי וכ- 135,00 טון מיבוא (רובו של דגים ומוצרים קפואים). הייצור המקומי של דגים נחלק לשלושה מקורות: חקלאות מים פנימיים (מדגה) כ- 16,000 טון, חקלאות ימית כ- 2,500 טון דיג בים התיכון ובכנרת כ- 2,500 טון.

ומה באשר לצריכתנו לדגים ביחס לעולם? הצריכה המקומית לנפש נמוכה מעט יחסית לזו שבמדינות המפותחות ולמדינות שבאגן הים התיכון. בעוד שבישראל הצריכה הממוצעת לנפש היא כ- 18 ק"ג בשנה, במדינות צפון הים התיכון הצרכן יצרוך 20 – 40 ק"ג לנפש, בארה"ב צורכים כ- 24 ק"ג לנפש לשנה, וביפן, הממוקמת במקום הראשון, צורכים מעל 60 ק"ג לנפש. הסיבה לכך נובעת, ככל הנראה, לאור המודעות למזון בריאות וחשיבות הדגים בתפריט מאוזן, וגם לעובדה שבמדינות אלו ישנו מרכיב לא מבוטל לפירות ים שאינם מהווים מקור משמעותי בישראל (עקב נושא הכשרות).

בענף הביצים, המצב קצת שונה. מנתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומועצת הלול, עולה כי הישראלי צורך מדי שנה כ- 240 ביצים, ובחודש כ- 20 ביצים בממוצע. לעומת זאת, לקראת החג, עולה צריכתו בכ- 10%, לכ- 22 ביצים. ככלל, הישראלים מעדיפים לצרוך ביצים "רגילות" וגדולות, בעיקר בגדלים L ו- XL. 98% מהצריכה היא של ביצים "רגילות", בעוד ש- 3% מצריכת הביצים בישראל היא של ביצים "מיוחדות" (ביצי חופש, ביצי אומגה 3 וביצים אורגניות). בישראל מיוצרות מדי שנה כ- 2 מיליארד ביצים על ידי כ- 1,800 מגדלים המתגוררים ברובם באזור הצפון.

ומה באשר לצריכתנו ביחס לעולם? כאמור, הישראלי הממוצע צורך כ- 240 ביצים בשנה. צריכה זו נחשבת לגבוהה ביחס למדינות אחרות., מקסיקו, הנחשבת ל"שיאנית הצריכה" עם צריכה של כ-358  ביצים לנפש, ולאחריה יפן (330)  אוקראינה, סין רוסיה וכו'

בענף הבשר, הישראלי הממוצע צורך בשנה כ- 16 ק"ג בשר בקר(טרי וקפוא) לנפש. בשנת 2017 הישראלים צרכו 141 אלף טון בשר, 39% מהכמות הינם בשר שנשחט בישראל ו- 61% מהכמות הינם בשר מיובא. בנוסף, לקראת חג הפסח, נצפית עלייה בביקוש ובצריכה בכ- 30% בהשוואה לממוצע כמות הבשר הנמכרת ברשתות השיווק ב"ימים רגילים".

לאחרונה  נערכו שתי רפורמות לטובת הגדלת היקפי היבוא של בשר שחוט לישראל. האחת, פתיחת ייבוא בשר טרי ומצונן ממדינות נוספות באירופה לישראל, כדוגמת פולין ואירלנד, הנמצא כבר כיום ברשתות השיווק. הרפורמה השנייה הינה הארכת חיי המדף של  הבשר הטרי והמצונן המאפשר ייבוא ממדינות רחוקות. לאור רפורמות אלו ניתן לראות ברשתות השיווק גידול בצריכת בשר טרי ואיכותי על חשבון בשר קפוא.

ומה באשר לצריכתנו ביחס לעולם? בעוד הישראלי הממוצע צורך כ- 16 ק"ג בשר בקר, ממוצע הצריכה השנתי לנפש באורוגוואי עמד על 43 ק"ג, בארגנטינה 39 ק"ג, במדינות הoecd- כ- 15 ק"ג והממוצע העולמי לנפש עמד 6.5 ק"ג בשנה.

בענף העוף, הצריכה המקומית של עוף טרי היא הגבוהה בעולם ועומדת על כ-57 ק"ג בשנה לנפש, בעוד הצריכה במדינות ה-OECD נאמדת בכ- 30 ק"ג בשנה, בארה"ב 48 ק"ג ומדינות האיחוד האירופי EU28 מדובר בכ-24 ק"ג עוף בשנה. הממוצע העולמי נאמד בכ- 14 ק"ג בלבד. כיום, בענף העוף פועלים כ- 500 מגדלים. מוצרי עוף מעובדים (שניצלים מוכנים וכו') צורך הישראלי הממוצע בהיקף של 42 ק"ג.   

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

לכתבות בנושאים:

F2F OECD ֿמכון מחקר מיגל אבוקדו אגודות שיתופיות אגסים אגרוטק אגרומשוב אורגני איכות הסביבה איסור על דיג אירועים של האיחוד החקלאי אכיפה אמנות בינ״ל אנרגיות מתחדשות ארבה ארגון מגדלי ה ארגון מגדלי הבקר ארגון מגדלי הדבש ארגון מגדלי הדגים ארגון מגדלי ההדרים ארגון מגדלי הירקות ארגון מגדלי העופות ארגון מגדלי הפירות בוררות בחירות ביטוח נזקי טבע ביצים בננות בפרדס בצורת בקעת הירדן בתי אריזה גנטיקה גפנים גרנות דבש דובדבנים דיג דיני עבודה האיחוד החקלאי הברחות הדברת מזיקים הועידה ה 16 הותמ״ל החברה לפיתוח הגליל החלטה 1521 החלטות מועצת מקרקעי ישראל הטרור החקלאי היחידה לחקלאות וחדשנות גולן המועצה לייצור ושיווק דבש המרחב הכפרי המשק המשפחתי הערות לישיבת מועצת מקרקעי ישראל הפקעות הקמת יישובים חדשים הקצאות קרקעות חקלאיות הרפורמה בחקלאות הרפת והחלב השולחן העגול השומר החדש השקעות התאחדות החקלאים התיישבות ועדות קבלה ועדת צכסןץ ועידות ישראל לחקלאות ותמ״ל חבל שלום חבל תקומה חדשנות חוזה שכירות זמני חומרי הדברה חוק הוותמל חיבורים בחקלאות חידושים טכנולוגים חיטה חינוך חקיקה חקלאות חקלאות אורגנית חקלאות מדייקת יבול שיא יזמות עסקית יחסי עיר כפר ייבוא וייצוא ייבוא תוצרת חקלאית יסודות יקביים ישיבת מועצת מקרעי ישראל כלבת כנרת לולים ליצ׳י מבקר המדינה מגדלי הדבורים מועצת הדבש מועצת החלב מועצת הכפרים מועצת הלול מועצת המים מועצת הצמחים מועצת מקרקעי ישראל מו״פ ערבה תיכונה מו״פ צפון מזון לבעלי חיים מחירי תוצרת חקלאית מטה יהודה מיגוניות מיגל מים מים והשקיה מיסוי מיסוי מקרקעין מכון וולקני מכון שמיר למחקר מכסות ביצים מכסות חלב מכסות מים מנגו מס הכנסה מפקד החקלאות משבר האקלים משבר הדיור משבר המים משבר העגבניות משק החלב משקי עמק הירדן משק עזר משרד האוצר משרד החקלאות נאות הכיכר נזקים בחקלאות נזקי מזג האויר נחלה נטפים ניקוז עגבניות עובדים זרים עובדים פלסטינאים עוטף עזה עוף הגליל עין גב על האיחוד החקלאי ענף החלב ערבה תיכונה פדיון קרקע חקלאית פודטק פיצויים פעילות לא חקלאית (פל״ח) פערי התיווך פשיעה חקלאית צבר צמח תערובות צער בעלי חיים קדחת מערב הנילוס קווי קורונה קורסים קיבוצים קיווי קליטה קנאביס קנביס רפואי קנט קרימיאןקונגו קרקע קרקעות רישום זכויות רפורמה בחקלאות רשות המים רשות התחרות רשות מקרקעי ישראל רשות ניקוז ונחלים כנרת רש״פ שום שחיטה שחורה שטפונות שימור שימושים חורגים שינוי אקלים שינויי יעוד שינוי תקנות הגנת הצומח שמאות מקרקעין שמיטה שמן זית שפעת העופות שקדים שר החקלאות תחרות הצילום תיירות כפרית תירס תכנון ובניה תכנית דיור לאומי תמיכה בחקלאות תמיכות בחקלאות תמר תמרים תערוכות ואירועים ⁨מילובר

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.