תכנית העבודה של "שולחן המנגו" במועצת הצמחים לשנת 2020, הוצגה בפני חקלאיים, חוקרים ונציגי משרדי הממשלה ביזמת משרד החקלאות, ענף הפירות במועצת הצמחים ומו"פ צפון במכון המחקר מיגל ועסק בגידול המנגו בארץ על היבטיו הכלכליים והמקצועיים והראה כי המנגו הישראלי נהפך לאחד הפירות המבוקשים בעולם.
התכנית הציגה עלייה עקבית בביקוש למנגו הישראלי בעולם, אשר מיצב אותו כענף פירות הייצוא השלישי בהיקפו אחרי האבוקדו והתמרים ואת ישראל בעלת היבולים מהגבוהים בעולם. שליש מהתוצרת הישראלית של המנגו בישראל, העומדת על 55 טון, מיוצא למדינות מערב לאירופה. הביקוש למנגו מישראל הינו בשל ייחודו: קליפת הפרי הצבעונית המשווקת ללא פגמים, ציפת המנגו נטולת הסיבים, תקופת הקטיף, חיי המדף הארוכים ושלל הזנים המבשילים במועדים שונים. הפוטנציאל להרחבת ייצוא ענף המנגו הולך וגדל עם הרחבת שטחי הנטיעה וקיימות תכניות לפריצה לשווקים חדשים במדינות במזרח אסיה ובתקווה גם למדינות המפרץ הודות לכך שמדינת ישראל הפכה במרוצת השנים למייצאת מנגו מהחשובות בעולם בחודשים יולי-אוגוסט-ספטמבר.
על פי הנתונים מייצרת מדינת ישראל כמות מנגו לדונם הגדולה פי 3 מהממוצע העולמי. גידול ענף המנגו בישראל עומד על 23 אלף דונמים המתפרשים בעיקרם בסובב הכנרת, אך גם בערבה ובבשור, המניבים יחדיו כ-55 אלף טון. כאמור, שליש מתוצרת הפרי מיוצאת בעיקר למדינות מערב אירופה, שאר התוצרת מיועדת לשוק המקומי- רשתות הקמעונאיות, גופים מוסדיים והרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון ועזה.
עוד מראים הנתונים שהוצגו בכנס כי קיימת צמיחה בתפוקת המנגו הישראלי ב- 46% לאורך 8 השנים האחרונות, ועלייה של 133% בין השנים 2005-2018.
לצד המשך פיתוחו של הענף מתקיימים מחקרים רבים המבוצעים על ידי חוקרי מכון וולקני, מו"פ צפון ומו"פ ערבה תיכונה וצפונית בתחום איכות הפרי, פיתוח זנים חדשים שיקנו יתרון למגדלים הישראלים בהשוואה למקביליהם ברחבי העולם. על מנת לממש זאת, קיים צורך בהמשך "תכנית ההשבחה" במימון משרד החקלאות שתקצה את המשאבים להמשך עבודה ותהליכי יישום, התקציב הנדרש כיום הוא כ- 4 מיליון ₪ עבור עשר השנים הקרובות.
כיום רשומים 8 זני מנגו במועצה לזכויות המטפחים, אותם ניתן לגדל בישראל, בהתאם לפרוטוקול של משרד החקלאות, חלקם עדיין אינם רשאים לנטיעה מסחרית. במקביל, כ-40 זני מנגו מרחבי העולם נבחנים בחלקת האינטרודוקציה בתהליך מורכב שיכול להמשך בין 10-20 שנים, החל מזריעת הזן ועד להמלצתו כזן מובחר.
מנהלת מו”פ צפון, במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל חיה רק-יהלום אמרה: "אנחנו עדים במרוצת השנים להתפתחות משמעותית של ענף המנגו שתופס נתח מכובד משוק הייצוא של החקלאות הישראלית וסבורים, כי ישנו צורך להקצות את מירב המשאבים של תכנית ההשבחה במטרה להרחיב את התוצרת הן מבחינת הכמות והן מבחינת הפריסה הארצית".
אלקנה בן ישר, יו"ר 'שולחן המנגו' במועצת הצמחים אמר: "ענף המנגו מאורגן במסגרת מועצת הצמחים, התארגנות המאפשרת ליצור מנופי מחקר ופיתוח, בשיתוף המדען הראשי של משרד החקלאות ולאגם תקציבים בתחומים רבים. פוטנציאל הפיתוח של הענף הן מבחינת הייצוא והן בשוק המקומי יחייב להיכנס גם למהלכים של מיתוג מחודש של הפרי, הכרת זנים על ידי הצרכנים והסרת חסמים פיטוסנטריים אצל הקניינים ברחבי העולם, בנוסף, נדרשות פעולות של הקפדה על איכות חומר הריבוי למניעת הפצת מחלות. בשילוב כוחות נוכל להמשיך ולקדם ענף שמפרנס את מגדליו לאורך שנים רבות".
במפגש השתתפו גם מיקי נוי מרכז מקצועי ראשי גידולי מטע סובטרופים בשה"מ; קליף להב מדריך למטעים סובטרופיים ורפרנט למנגו בשה"מ; ד"ר גלעד אקסלרד היועץ הכלכלי של המדען הראשי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר; ד"ר נבות גלפז ממו"פ צפון, ד"ר יובל כהן מנהל המחקר החקלאי במכון וולקני, ד"ר ורד יחימוביץ מכון וולקני, הראל גרינבלט משה"מ ועוד.
