יו"ר הוועדה ח"כ עפר שלח: "במשך 20 שנה לא נעשה דבר כדי להפחית את יוקר הפירות והירקות בישראל. כשהמצב הכלכלי רע מאוד, זה הזמן לחזור ולטפל ביתר שאת ביוקר המחיה"
הוועדה לענייני ביקורת המדינה דנה היום (ג') בדו"ח מבקר המדינה שפורסם בשנה שעברה ואשר קבע כי בנוגע למחירי הפירות והירקות בישראל, לא קוימה החלטת ממשלה ולא בוצעו צעדים משמעותיים על מנת להפחית את המחירים.
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: "במשך 20 שנה לא נעשה דבר כדי להפחית את יוקר הפירות והירקות בישראל. כשהמצב הכלכלי רע מאוד, זה הזמן לחזור ולטפל ביתר שאת ביוקר המחיה. מצבם הכלכלי של כל הציבור הישראלי הוא רע מאוד והתחזית הכלכליות לא אופטימית בכלל. סוגיית יוקר המחיה שהייתה לאור תשומת הלב בשנים האחרונות, לא נעלמת בגלל שסוגיות האבטלה בכותרות אלא ההיפך. עסקתי בסוגיה הרבה בעבר וניסחתי את חוק הריכוזיות כשחוקק ב2014. אנחנו נמצאים בכמה בעיות מבניות הגורמות לכך שהחקלאי לא מקבל מספיק כסף והצרכן משלם יותר מידי".
יובל חיו, מנהל חטיבה במשרד מבקר המדינה, הציג את עיקרי הדו"ח: "הממשלה החליטה בשנת 2012 ליישם את המלצות ועדת קדמי בתחום הפירות וירקות שכללו החלטות לקדם שוקי מזון מקומיים, להקים שוק סיטוני חדש בגוש דן ולהקים צוות לבחינת פערי התיווך. בפועל, רק ב2017 החלו במשרד החקלאות עם נוהל הקמת שווקים איכרים ואלו קרו בפועל רק ב27 רשויות תחילה ולאחמ"כ רק ב5 שכאלו. לגבי השוק הסיטונאי – 17 שנה וכלום לא נעשה - טרם הוקם שוק סיטונאי חדש".
חיו אמר כי "על משרדי האוצר והחקלאות לבחון את חלופת ההקמה של זירת מסחר דיגיטלית, להאיץ בהקמת שווקים איכרים, להגיע לאסדרת קשרי המסחר ולהשלים את בחינת הרווחיות, לאור כך שהרווח התפעולי הממוצע של הרשתות הקמעונאיות מפעילות שיווק פירות גבוה מהרווח התפעולי הממוצע מכלל הפעילות הקמעונאית".
אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל: "משרד החקלאות לא יצא מגדרו אף פעם להקמת שוק סיטונאי חדש. עם טיפה רצון טוב הוא היה יכול להשיג מזמן 200 דונם בארצנו לצורך זה. זוהי אזלת יד. כולנו בתחושה שחקלאי מקבל הכי מעט. הכלי היחיד שאפשר להתמודד איתו זה שוק מסחרי חזק. בשווקי איכרים החקלאי מקבל יותר. השוק זה אינטרס כלכלי של המדינה לעשות בזה סדר ולצערנו ממסמסים את הסדר כי אין פה סדרי עדיפויות נכון. שוק סיטונאי שיעבוד דיגיטלי זה הסיפור שיעשה את התחרות ברשתות ויבטיח ירידה.
במספרים שאנחנו מכירים, ברשתות השיווק יש רווחיות בפירות וירקות יותר מכל דבר אחר. חלק מהמחירים מופקעים ממש. יש ירידיה בשנים האחרונות בצריכה של פירות וירקות לנפש והיא מדאיגה גם כלכלית וגם בריאותית.
צריכים אולי לבחון גם ליישם את החוק הצרפתי שקובע לכתוב ליד כל פרי וירק כמה מגיע לחקלאי – זהן מנגנון שבא למנוע את החזירות של הקמעונאים.
אנחנו בבעיה גדולה בייצוא. הוא ירד משמעותי מאוד. היינו בלמעלה מ6 מיליארד וירדנו בתפוקה של 1.5 מיליארד. בנוסף, יש לנו נזק של 100 מיליון ₪ בשוק הייצוא רק בגלל הקורונה".
אורי צוק-בר, סמנכ"ל מחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות: "אנחנו עומדים לקראת פרסום נוסח של אמנה. לפני הקורונה חשבנו שנגיע אתו כבר ממש לגמר והסכמה. עשינו פגישות אישיות עם כל הרשתות והשחקנים הראשיים בנושא. אנחנו מחכים להטמיע כמה הערות שנקבל לאמנה ובקרוב אנחנו מתכננים להציגו לשר החדש ולחתום על הכל.
כיום המשרד מצליח יחד עם חברת סקרים שעובדת על הנושא יום יום, לייצר מידע ושקיפות במחירם שהצרכן יידע כמה אפשר לקנות כל מוצר. אנחנו בודקים בכל יום את המחירים ומפרסמים באתר וכן מעלים מדד לצרכן בכל שבוע.
לגבי השווקים האיכריים – תקצבנו לזה 20 מלש"ח לשוק מקומי. היו 27 אישורים ונתנו תקציב למי שרצה – לא כולם ברשויות הגישו ורצו את העניין".
אלי מורגנשטרן, רכז חקלאות במשרד האוצר: "החלטת הממשלה לגבי השוק הסיטונאי, התקבלה לפני לא מעט שנים. לא הצלחנו להקים אותו באור יהודה בגלל הגבלות של רשות המקומית. בכל מקום אחר, נתקלנו בבקשות שונות של הרשויות שהשפיעו מאוד, כמו בכל פרויקט תשתיות. בשנים שחלפו מאותה החלטת ממשלה ב2001, השוק הסיטונאי נראה פחות אטרקטיבי כמו מלפני 19 שנה. אין משהו קונקרטי כרגע שדורש תקצוב כדי שיקום השוק הסיטונאי. אנחנו מקדמים החלטת ממשלה אחרת לשוק הפירות והירקות והיא תבטל את ההחלטה הקודמת.
הקמנו תקציב לתשתית דיגיטלית שתאפשר ממשק ישיר בין החקלאים לקמעונאים ולירקנים. הרעיון הוא שבתוך השוק הסיטונאי לא יכול הירקן להתנהל בצורה שתוזיל לו את הקנייה. מאידך, כאשר אותן פעולות יעשה הירקן באופן דיגיטלי, זה יחסוך כסף.
שר האוצר חושב שהפתרון הנכון לענף הצומח והחקלאות זהו תמיכה ישירה במקום הגבלת מכסים וייבוא. בחקלאות הישראלית יש גם דברים שאנו לא יודעים לגדל. הדרך היא לא למנוע ייבוא עגבניות ולגרום למחירים לעלות, אלא לדעת איך בפרק הזמן של חקלאי הוא יכול לעבור לגדל דברים שהוא יהיה יותר טוב בהם".
דובי אמיתי, יו"ר התאחדות האיכרים והמגזר העסקי: "הבעיה המרכזית היום היא הריכוזיות של רשתות השיווק, חוסר האיזון בכוחות בין רשת השיווק שהיא גם הקמעונאי, גם הסיטונאי וגם היבואן מול החקלאים יוצר דורסנות ומבטל את כח המיקוח של החקלאי ששבוי בידי הקמעונאי. ההסבר לנתונים שמצאה ועדת המחירים בגרף שמראה שהרווחיות של הירקות במינוס והפירות בפלוס הוא לוס לידר- תרגיל שיווקי של רשתות השיווק שמכניסות אותך לסניף עם מחיר הפסד במלפפון ובעגבנייה ומייקרות את כל העלויות בפערים גבוהים במוצרים האחרים.
אותן מסקנות של ועדת קדמי הן אותן מסקנות של דוח המבקר, שום דבר לא השתנה ב 8 השנים האחרונות והכשל נמצא במשרדי הממשלה כפי ששוק סיטונאי היה בהחלטת ממשלה וכפי שנוהל שווקי האיכרים שיצא ממשרד החקלאות יצא בכוונת מכוון כנוהל דרקוני ולא ישים כדי להשאיר את הכסף ולהעביר אותו לסעיף אחר.
יש התקדמות בהסכמות עם הרשתות על האמנה, אבל יש מספר רשתות שמתנות את ההסכם ולא מסכימות למשל לארגזים אוניברסלים ולכן אני קורא למשרד החקלאות לצאת עם האמנה עם מי שיש ומי שלא יסכים שהציבור ישפוט ואם לא תהיה אמנה נהיה חייבים חקיקה".
עו"ד יצחק ברקוביץ, רשות התחרות: "הרשתות קונות בזול וככל שיהיו יותר רשתות שיווק, ככה גם הצרכן יקנה בזול מרשת השיווק. היום אנו בשוק הירקות עם עשרות שחקנים - יש מעל 20 קמעונאים גדולים – [חוק המזון אומר שמי שמוכר מעל 200 מיליון זה קמעונאי גדול]. והשוק הוא בהחלט עם מספר רב של מתחרים. אנחנו רואים את זה כשוק תחרותי. בכל אזור בארץ יש מתחרים".
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח, סיכם את הדיון: "נכחנו עתה בקיצור תולדות 20 השנים האחרונות – חלק מנציגי הממשלה אומרים שאין בעיה והמחירים של פירות וירקות סבירים ואחרים ההיפך. כשאנחנו מסתכלים בהיבט תוצאתי אנחנו ביוקר מחייה ובכל מה שנדרש לעשות בעניין, אנו מקבלים קצת אמנה שגם היא עוד לא נחתמה. ההחלטה על שוק הסיטונאי לא קודמה 19 שנה - מדינת ישראל יודעת לבצע ולפנות שטחים, וגם לשוק הסיטונאי היא צריכה לאתר מקום. המלחמה על יוקר המחייה חשובה ביותר".
